שיר במגירה – לירון אטיה

מדי שבוע, שיר של כותב/ת - מבצע/ת שעדיין לא מצא לחן, בפרסום בכורה טרנס גלקטי. השבוע: לירון אטיה

איור של לירון אטיה

השבוע: לירון אטיה

מפתח

אני זוכר אותי
בקושי מדבר
מריץ בתוך הראש
את כל הדרכים לגמור את זה
אני זוכר אותי
בריב עם אלוהים
מרגיש שאין כאן כלום
ושאני לבד

ודווקא שם על הקצה
הלב שלי דיבר אליי ואמר:
זה אותו המפתח שסוגר ופותח.

אני זוכר אותי
לא יודע לאהוב
בכוונה שובר את הלב
רק כדי שיכאב יותר
אני זוכר אותי מרגיש
כאילו יש לי ים שלם על הנשמה
אני זוכר אותי צולל.

ודווקא שם על הקצה
הלב שלי דיבר אליי ואמר:
לא עוד ימים שחורים
לא עוד רצון למות
לא עוד שנים עם אפס משמעות
לא עוד לשתות בלי סוף
לא עוד שנאה עצמית
לא לתת כבוד לפחדים יותר.

זה אותו המפתח שסוגר ופותח.

אחרי שנפגע קשות בתאונת סקי ואיבד את יכולתו לכתוב בכתב יד, הפך לירון אטיה את כתב ידו לפונט. האותיות נדגמו ממכתבים אישיים שכתב לחבריו לפני 2005, והשיר שלו מופיע כאן בגופן החדש, “פיל כחול”

הופעות קרובות: הפיל הכחול, ירושלים, הצוללת 3.9.22 / הפיל הכחול, זאפה חיפה, 24.9.22

כתבות שאולי יעניינו אותך

האיש שהחליט לאתחל את העולם

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון "ביחד", שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. וזה הצליח מעל למשוער, למעט פרט אחד קטן – שנייה אחרי שהוא נחת כאן פרצה הקורונה והכל בוטל. אבל את התנופה שלו כבר היה מאוחר לעצור, וכך קם ארגון “ביחד”, שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים. הם מקימים גם ישוב חדש בדרום, ומטבע קהילתי דיגיטלי

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]