It’s a show about nothing
הגיוני שפסגת הנגב מתרחשת במדבר: כלום לא יצמח בה
כלום ארוז ביותר מדי פלסטיק. אם יש תחושה שמאפיינת את החיים האזרחיים של זמננו, נדמה לי שאפשר להמשיל אותה למשהו כזה. כמו להזמין משלוח של אוכל ולקבל שקית קרטון גדולה ובתוכה שקית שומרת חום ובתוכה שלושה מארזי קרטון מעוצבים ועוד שקית ובה שקית נוספת ובה סכו”ם ועוד שתי שקיות שכתוב עליהן “מלח” ו”פלפל”, ובתוך הכל – כלום. כלום נקי, שקט ותעשייתי לגמרי. בוקר, צהריים וערב: אותו דבר. משלוח מגיע, ויש בו כלום בשקיות. כלום במארזים. כלום עם כלום, לצד כלום, על מצע כלום, מוקפץ עם כלום, מתובל בכלום בצבעי כלום וניחוחות עזים של כלום.
קחו למשל את מארז הכלום שנקרא “פסגת הנגב”. ארבעה, חמישה או שישה נציגי קרטון עם חמישה או שישה סלוגנים מפלסטיק מוקפד, מסודרים על במת אלומיניום ונפתחים ומציגים כל אחד את הכלום שלו בתורו. כלום ולצידו כלום…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות