השבוע: לירון אטיה
מפתח
אני זוכר אותי
בקושי מדבר
מריץ בתוך הראש
את כל הדרכים לגמור את זה
אני זוכר אותי
בריב עם אלוהים
מרגיש שאין כאן כלום
ושאני לבד
ודווקא שם על הקצה
הלב שלי דיבר אליי ואמר:
זה אותו המפתח שסוגר ופותח.
אני זוכר אותי
לא יודע לאהוב
בכוונה שובר את הלב
רק כדי שיכאב יותר
אני זוכר אותי מרגיש
כאילו יש לי ים שלם על הנשמה
אני זוכר אותי צולל.
ודווקא שם על הקצה
הלב שלי דיבר אליי ואמר:
לא עוד ימים שחורים
לא עוד רצון למות
לא עוד שנים עם אפס משמעות
לא עוד לשתות בלי סוף
לא עוד שנאה עצמית
לא לתת כבוד לפחדים יותר.
זה אותו המפתח שסוגר ופותח.
אחרי שנפגע קשות בתאונת סקי ואיבד את יכולתו לכתוב בכתב יד, הפך לירון אטיה את כתב ידו לפונט. האותיות נדגמו ממכתבים אישיים שכתב לחבריו לפני 2005, והשיר שלו מופיע כאן בגופן החדש, "פיל כחול"
הופעות קרובות: הפיל הכחול, ירושלים, הצוללת 3.9.22 / הפיל הכחול, זאפה חיפה, 24.9.22