ממש לא נֹח

“כל הרעיון הזה”, אומר יובל נֹח הררי למראיינת מולו, שמחייכת באנדרואידיות מושלמת, “שלבני אדם יש נשמה, או רוח, ויש להם רצון חופשי, ואף אחד לא יודע מה קורה בתוכי, ולכן מה שאני בוחר, אם זה בבחירות או בסופרמרקט, זה הרצון החופשי שלי – הדבר הזה נגמר”. 

חיפוש קצר ברשת יעלה כמה וכמה התייחסויות דומות של הררי, לרוב בצמידות לרעיון מהפכני אחר שלו, לדעתו (וכנראה לדעת מראייניו, שלנצח עוטים הבעה כאילו מתעניינת ומסכימה, ולמעשה ריקה מרגש) ולפיו בני אדם בעידן שלנו הם “ניתנים לפריצה”, או hackable, בלשונו. כי זה כמובן מהפכני שניתן לעשות מניפולציות על בני אדם, או לקרוא בהיחבא את התכתובות או את היומנים שלהם. הולכת שולל, ריגול ושטיפת מוח נולדו ובאו לעולם, מסתבר, רק כשהררי נתן להם מילה מודרנית ומגניבה של צעירים, דבר שכמובן מעיד על החיבור האותנטי שלו לרוח הזמן… 

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית