כשהשלטון בנוי על ערימת שקרים, כל פיסת אמת היא איום קיומי

אסון מייצר מבול של יודעי כל שאינם יודעים דבר. האולפנים מגוייסים 24/7 להנפיק מילים ותמונות. כל כך הרבה מילים וכל כך הרבה תמונות בשביל לטשטש את המציאות המסתננת בין המילים – אנחנו הברווזים במטווח הגלובלי. חיינו היא הסחורה שאיתה סוחרים פסיכופטים. גם המקומיים וגם הגלובליים.

לדעתי הצנועה והבלתי חשובה בעליל – בפיסגת פסיכופטים אחת בה יושבים מסביב לשולחן, או מצידי על הריצפה, שליטי סין, רוסיה, וארה”ב, ואיתם הגייטסים, הרוקפלרים וכל ממולאי הכסף הללו, אפשר להגיע להסכם שלום כלל עולמי אפילו עם השיעי האדוק ביותר הלובש שמלות קדושות. בשעה אחת אפשר להחליט על הפסקת כל פעולות הטרור, עצירת כל המלחמות, ומיגור כל הרעב והסבל בעולם. שעה כולל הקפה שלפני והאפריטיף שאחרי. הם לא מעוניינים בזה, זה משעמם אותם. גם סבא-ביידן לא בדיוק מעוניין בזה כי אז ייאלץ לוותר על התואר – מנהיג העולם החופשי (פחחחחח) וזה לא מסתדר כל כך באג’נדה.

ההשתקה הממסדית, וחמורה ממנה – ההשתקה החברתית – היא סממן של חברות טוטליטריות, ואנחנו בדרך לשם בצעדי ענק.

בפרק הקודם בדרמת המציאות עשו לנו תרגיל וכינו אותו “בטוח ויעיל”. עדיין לא הספקנו להרגיע את הזעם על ההונאה ההיא, וכבר מסדרים לנו את ההונאה הבאה בתור – הונאת “לא ידענו”, “לא הבנו”, לא היה צפוי, חמאס הוא בעצם אוסף של גורי חתולים יונקים…. איך יכולנו לדעת שאוטוטו אנחנו נהיה מרכזה של מלחמת העולם? ממש היה קשה לצפות מראש.

ובכן שרלטנים יקרים, יכולתם לדעת, לא רציתם לדעת. אלה שני דברים שונים. יכולתם לדעת אם לא הייתם משתיקים את הקולות הברורים שצעקו לכם שמשהו מסריח מתרחש בעזה. הייתם יודעים כי אמרו לכם. אם לא היתה השתקה, הגחכה וסתימת פיות. אם לא היתה צנזורה ממסדית רשמית וצנזורה חברתית המאלפת את הציבור להקשיב לנרטיב הממשלתי ולגנות כל חריגה ממנו, הייתם יודעים, כי לא מספיק לשמוע – צריך גם להקשיב.

ההשתקה הממסדית, וחמורה ממנה – ההשתקה החברתית – היא סממן של חברות טוטליטריות, ואנחנו בדרך לשם בצעדי ענק.

לסבא שלי היה אח, מיכאל שמו. הכרתי אותו ואהבתי אותו מאד. בשנות המלחמה ההיא, 1940 בערך, כשהמשפחה כולה ברחה מפולין לרוסיה, מיכאל אמר באקראי לשכן שבמערב יש לחם וברוסיה אין. זה עלה לו ב – 6 שנות גלות בסיביר. השכן החביב היה חייב “למסור” אותו לשלטונות ומשם הדרך לסיביר היתה קצרה. מיכאל שרד את סיביר בזכות סבא שלי שנסע עד למדבריות הקרח להביא לו אוכל וכסף. “מתנגדי החיסונים” כך ממשיכים לכנות אותנו, עברו ועוברים הגלייה לסיביר החברתי. ההגחכה והשיימינג לא פסו מהשיח. אחרי אסון אוקטובר מצטרפת סתימת פיות חדשה – “לא עכשיו, זה מחדל לא מתוכנן, ביבי לא אשם”.

ישעיהו הנביא החכם אומר לנו דברים מפורשים בפרק נ”ט פסוק 13: “דַּבֶּר-עֹשֶׁק וְסָרָה, הֹרוֹ וְהֹגוֹ מִלֵּב דִּבְרֵי-שָׁקֶר.  וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד:  כִּי-כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת, וּנְכֹחָה לֹא-תוּכַל לָבוֹא.” מדוע אין צדק ומשפט? מדוע הצדקה מורחקת לאחור? כי ברחוב האמת מאוד חלשה, לא ניתן למצוא שימוש לאמת משום שכולם משקרים. ישעיהו מספר לשומעיו שיש קשר הדוק בין תרבות שקר לבין העדר צדק ומשפט צדק. כאשר השקר הופך לנורמה, אי אפשר לכונן חברה צודקת. ישעיהו הבין את זה לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנה.

אחותו התאומה של השקר היא ההשתקה, הצנזורה והקריאה “לידום” כי עכשיו התותחים רועמים. שקר ה”בטוח והיעיל”, הקדים את שקר ה”יהיה בסדר”, ואת הקונספט המסוכן – אנחנו שומרים עליכם, לחבורה הזו הצטרף ב-7/10 הארור הציווי החברתי לדחות את הקריאות לסילוקו של השקרן מבית.. כי כל המשכיל… וכו’.

מי שנבחר לנהל את מדינת ישראל כונה ע”י חבריו לקואליציה – “שקרן בן שקרן”. השקר והמניפולציה היא דרכו מימים ימימה ובזה אינני מחדשת דבר ואפילו לא מפתיעה לא איש ולא אישה. הדרך לשרידותו של מנהיג שקרן, מחייבת החלשת הקולות המבקשים להתקרב לאמת, מבקשים לחקור אותה, לתהות ולחפש את הנתיב שבאמצעותו ניתן להגדיל את חלקה במציאות.

כשאני נוקבת במילה “אמת”, אינני מתכוונת לשום אמת מיסיונרית, לשום דת ולאף אחת מהאמונות. חיפוש האמת הוא החיפוש אחר הדרך הנכונה ביותר לחיים אנושיים, צודקים והרמוניים, חיים קרובים ככל הניתן לטוב המוחלט.

איך מתמודד דיקטטור שקרן עם המשך ההישרדות? שולח את עושי דברו לחוקק חוקי סתימת פיות וצנזורה. כי זה “לטובת המדינה”. הנה עוד שקר.

החוקים החדשים אותם מבקשים האחראים לאסון להמיט עלינו, הם חוקי ההשתקה. שר התקשורת קרעי, זה שבטוח שאין לו על מה להתנצל, נלחם לקבלת סמכות לסגור ערוצי תקשורת שפוגעים בביטחון המדינה. מי יחליט מה פוגע בביטחון המדינה? קרעי כמובן. מחילה על הרפטטיביות – זה שאין לו על מה להתנצל.

ארה”ב העצומה נכשלה בעירק ובאפגניסטן, היא נכשלת גם באוקראינה. ישראל הגורה מאיימת לכבוש את עזה, להשמיד את החמאס, לנצח. בכל מקום ובכל פינה לנצח. אני אכן בעד לנצח אם משמעותו של הניצחון היא השבת החטופים וקטילת כל המרצחים ושולחיהם אישית אחד אחד. אני נגד ניצחון שירחיק אותנו מדו-קיום ומשלום אמיתי. אני נגד ניצחון שאיננו בר השגה והוא מפומפם למוחינו בערוצים יודעי כל כל הזמן. הניצחון היחיד הוא שלום, הפסקת ההרג והפסקת הרצח. לכולם

השקר איננו כלי בדרך לחיים האנושיים המיטביים, גם לא הצנזורה והעיקר לא ההשתקה של הקולות האחרים. כל הרעות החולות הללו קפצו עלינו בהינף מגיפה עולמית והן הולכות ותופסת מקום של כבוד (מפוקפק) בשיח התקשורתי ובהכרח בשיח הבינאישי.

ואם רצינו דוגמא חיה לכוחו של השקר, קיבלנו אותו בעוצמה רבה בסיפורו של הטיל הרפואי. הטיל המפורסם שאחד מארגוני הטרור שלח לבית החולים בעזה, הפך לסלב עולמי. הסיפור לגביו תפס מסכים וכותרות תוך דקות וכמובן שאיתו התפרצה האלימות, ההתלהמות והשנאה. שקר הטיל היה שקר מהיר מהצד שכנגד, שקר בוטה וגלוי. אבל מה עם שקרים מתמשכים? שקרים מצידם של מנהלי המדינה שלנו, יודעי הכל ובטוחי התוצאה?

אחותו התאומה של השקר היא ההשתקה, הצנזורה והקריאה “לידום” כי עכשיו התותחים רועמים. שקר ה”בטוח והיעיל”, הקדים את שקר ה”יהיה בסדר”, ואת הקונספט המסוכן – אנחנו שומרים עליכם, לחבורה הזו הצטרף ב-7/10 הארור הציווי החברתי לדחות את הקריאות לסילוקו של השקרן מבית.. כי כל המשכיל… וכו’.

בקורונה אסור היה להגיד שהזריקות של פייזר לא שוס. עד היום – הס מלהזכיר שהן לא בטוחות, לא יעילות והן אפילו ממש הורגות גברים צעירים במיוחד. כמו המלחמות שחובבות גברים צעירים.

באסון התורן הנרטיב השתכלל. הנרטיב המחליף של “בטוח ויעיל” הוא “לא עכשיו”, אל תשאלו עכשיו שאלות כי עכשיו נלחמים. מי ששיקר לכם את “בטוח ויעיל”, מי ששיקר לכם את “יהיה בסדר” משקר גם עכשיו. ועכשיו השקר מעמיק. עכשיו השקר הוא “נחסל את החמאס”, ננקה את עזה, נחליף שם את השלטון, נציב שלטון לרוחנו והכל יהיה בסדר כי אנחנו הכי חזקים. נמרח אתכם עוד קצת, אזרחים מרוטים, בכדי שנוכל אולי הפעם לזכות בזיכוי מהכעס שלכם על הפשעים. “יהיה בסדר” זה עוד שקר.

לא, לא יהיה בסדר כי זה עוד שקר. ארה”ב העצומה נכשלה בעירק ובאפגניסטן, היא נכשלת גם באוקראינה. ישראל הגורה מאיימת לכבוש את עזה, להשמיד את החמאס, לנצח. בכל מקום ובכל פינה לנצח. אני אכן בעד לנצח אם משמעותו של הניצחון היא השבת החטופים וקטילת כל המרצחים ושולחיהם אישית אחד אחד. אני נגד ניצחון שירחיק אותנו מדו-קיום ומשלום אמיתי. אני נגד ניצחון שאיננו בר השגה והוא מפומפם למוחינו בערוצים יודעי כל כל הזמן. הניצחון היחיד הוא שלום, הפסקת ההרג והפסקת הרצח. לכולם. בשביל זה צריך לא להפסיק לחפש אותו גם בגלוי, גם בדיבור וגם במעשה. ביד ימין לא להניח את הרובה ברשלנות ובהזנחה פושעת כפי שעשה אותו שקרן ב-7/10, וביד שמאל לא להפסיק לדבר ולשאוף לשלום. לא להפסיק לרגע לחתור לשלום כי רק זהו הניצחון – שלום בטוח. הוא, השקרן, הניח מידיו גם את הרובה וגם את החתירה לשלום.