כרוב צלוי בכיף ובנחת

אין חדש? תחת

כשפגשתי לראשונה את ג’יימי אוליבר, הוא אמר לי משפט שמלווה אותי עד היום: “אם לא המצאת את השמש והמים כנראה שלא תמציא כבר שום דבר חדש”. התפלאתי עליו אז, זה קצת תבוסתני לא? בכל זאת – ג׳יימי, השף המוערך ביותר בעולם, אומר כזה דבר, אז הוא בטח יודע מה הוא אומר… למרות שלא ממש הבנתי למה הוא מתכוון, האמנתי לו במאה אחוז.

זה קרה אחרי שחשבתי שהמצאתי כבר כמה וכמה מנות, ואז… באמת ראיתי במו עיניי שכבר עשו אותם לפניי בוורסיה כזאת או אחרת. התחלתי להבין למה ג’יימי התכוון. “אין חדש תחת השמש”, אפילו שלמה המלך שהיה ממש ממש חכם אמר.

וכך הגיעה תקופה שהיה לי קשה מאוד ליצור משהו חדש. כל מה שבישלתי הרגיש לי מעפן, מוכר או ממוחזר, למרות שהסובבים אותי סירבו בתוקף להסכים עם האמירה הזאת.

עד שיום אחד פגשתי פגשתי את ערן, שסיפר לי שההשראה שלו מגיעה מתוך עשייה, מכוח האנרציה, הגלגל שמניע את החיים.

עשייה, הוא אמר, מייצרת עשייה, תנסה את זה. ואכן כך עשיתי, פשוט הכרחתי את עצמי, ותאמינו או לא, זה הצליח כמעט במיידי.

העשייה הולידה עשייה: התחלתי להתאמן, חזרתי לבשל בכל הכח ואפילו לי זה היה טעים, ישתבח שמו לעד! אז איך זה עובד?

אני מתעסק בשאלה הזאת ואפילו נדמה לי שיש לי את התשובה:

היצירה קיימת בינינו, האנשים. אנחנו פועלים כדי להמציא את עצמנו מחדש, כמעט כל יום, וגם אם אנחנו לא רוצים בכך, זה פשוט קורה באופן טבעי. כי לא משנה איך נסתכל על זה, כל התאים שלנו בגוף מתחלפים באופן מחזורי כל הזמן, נכון? אז

כך גם המחשבות שלנו, הדעות והתפיסות שלנו, הכל זז ומשתנה, ובעצם אנחנו מתמסרים לשינוי בין אם אנחנו בוחרים בזה ובין אם לא. אז אם אנחנו כל כך משתנים כל הזמן, ברור שאנחנו גם מחדשים וממציאים, כי הכל חדש, כל הזמן. אם לא היינו ממציאים דברים חדשים, אז לא היה חשמל, ולא גלגל ולא מטוס ולא נעליים. אז למרות שחכמים ממני אמרו שאין חדש תחת השמש, אני כן דואג להמציא את עצמי מחדש. אז סליחה ג’יימי, אני מת עליך, הפגישה איתך היתה מאוד מרגשת ואתה אדם מתוק והכי מוכשר ואת מה שעשית, איש לא ייקח ממך, אבל אחוי, בטח שיש חדש, תסתכל!

והיום נעשה ונשמע ונכין:

כרוב צלוי בכיף ובנחת

פורסים כרוב לשניים, חצי אחד חותכים לפרוסות קטנות, ומכניסים לסיר עם:

• 100 גרם חמאה
• 100 מ”ל יין לבן
• חופן עלי טימין
• חופן עלי מרווה
• שלוש שיני שום
• כפית של מיסו קוג’י לבן
• כף מלח
• כף סוכר
• כוס וחצי מים.

מבשלים 20 דקות, מוציאים את עלי המרווה וטוחנים עד לקבלת מרקם חלק,
יוצקים לתבנית עם החצי השני של הכרוב, עוטפים את התבנית עם מכסה או אלומיניום
ומכניסים לתנור לשעה, על 180 מעלות.

לאחר שעה, מסירים את המכסה, וצולים במשך 15 דקות עד להשחמת הכרוב.
מוציאים ומפזרים מלמעלה אבן יוגורט או פרמזן בכיף,
מוסיפים צנוברים קלויים, ומנשנשים בהנאה מרובה.

צלמו את עצמכן מנשנשות, ותייגו אותי 🙂