כלב – פרק 7
ישי רון, 50, נשוי לאלינור, אב לשלושה ילדים וגר בכפר סבא. שירת ביחידת המסתערבים "דובדבן" וכתוצאה משירותו הצבאי שכלל פעולות מסכנות חיים, הוכר על ידי משרד הביטחון כסובל מ-50% נכות הנובעת מהלם קרב. בראשית גאה לפרסם כאן את הפרקים הראשונים מתוך הספר "כלב".
פרק 7 | דוריס
דוריס היתה חייבת לדחוף את האף לעניינים לא לה ולקחת את כלב, ומה היא תעשה בו עכשיו? כבר הוציאה סכום נכבד על הביקור אצל הווטרינר, למה וטרינר עולה יותר מאשר ביקור אצל רופא בקופת חולים? עכשיו כלב שוכב אצלה בבית כמו בפנסיון חמישה כוכבים, וחסר רק שמישהו יעמוד וינפנף לו בעלה של עץ בננה. אין לה מושג מה תעשה בו, היא בטח לא מתכוונת לגדל אותו, הימים שלה ארוכים וזו תהיה התעללות להשאיר אותו כל היום לבד, וחוץ מזה אף פעם לא היה בליבה מקום לחיות מחמד – כדורי פרווה וריח של שתן, זה לא בשבילה. היא לא הבינה איך אנשים יכולים לחלוק את אותה קורת גג עם כלבים שמשירים את פרוותם על הספות בסלון וחתולים שמתיישבים בין הסירים במטבח, ויש כאלה שנסחפים ומגדלים לטאות מגעילות ונחשים משרבבי לשון ואוגרים שנראים בדיוק כמו עכברים, היא שמעה שיש אפילו כאלו שמגדלים ג’וקים, והיא בכלל נמנעת מלאכול תמרים כי הם תמיד מזכירים לה את החיות החומות הדוחות האלה.
היא החליטה לקחת את כלב ולחפש את הבחור הצעיר כי ידעה שלפעמים כלב יכול להיות כל עולמו של מישהו שגר ברחוב, והבדידות לא היתה זרה לה. מאז ההיעלמות של בעלה עם כל החסכונות שלהם ואחר כך, האסון שקרה, היא לא זוכרת שידעה רגע של אושר.
פרק קצר מידי, מפה שולח בקשה עם איום לעורך גבי ניצן,שלא תעיז להשאיר את הקוראים ב
חצי הספר,זו התעללות.