חוקי היער של מערכת העיכול

הגוף שלנו הוא מערכת אקולוגית. הוא מגיב לג’אנק כפי שהפלנטה מגיבה לערימות של פסולת
כשהבן שלי היה בן חמש הוא הלך ליום הולדת של חבר וחזר משם חולה. הוא הקיא כל הלילה, למחרת עלה לו החום והוא גם שילשל. ממה זה קרה לו? האם הוא נדבק שם בחיידק מסוכן? אולי זה וירוס שרץ עכשיו בגן? אם הייתי לוקח אותו למרפאה סביר להניח שזה מה שהיו אומרים לי ורושמים לו אנטיביוטיקה. אלא מה.

כמה פעמים קרה לכם שאתם או בן משפחה אחר חלה ועלה לו החום? ומה עשיתם אז – לקחתם כדור נגד כאב ראש? כדור להורדת החום? תרופה נגד שלשול? את כולם יחד? רצתם אל המרפאה?

בתרבות שלנו התרגלנו מהר מאוד לתפיסת העולם של זבנג וגמרנו: יש בעיה? עושים פעולה כלשהי, בדרך כלל נוטלים תרופה והבעיה נגמרת. אבל הבעיה לא נגמרת, רק הסימפטום נעלם, באופן זמני. בטבע אין דברים כאלה של זבנג וגמרנו – ישנם תהליכים ולכל פעולה יש תוצאה. זה אחד החוקים שמניעים את העולם, ממש כמו חוק המשיכה. אם אני לוקח כוס ועוזב אותה באוויר היא תיפול. זה חוק שכולנו מכירים. אבל ישנם חוקים נוספים: למשל, אחד החוקים אומר שכשיש הרבה פסולת במקום אחד, מגיעים חיידקים כדי לפרק את הפסולת הזאת. בזכות זה העולם נשאר נקי ולא מזוהם. אם ניקח למשל את הפסולת האורגנית שמייצר יער: המון עלים נושרים על הקרקע, פירות, ענפים וגם גללים וגוויות של בעלי חיים שונים שמתו, וכן הלאה. ובכל זאת היער הוא מקום שבריא להיות בו, הוא לא מזוהם ואין בו ריחות לא נעימים. להפך. בדרך כלל הוא מפיץ ניחוחות קסומים. איך זה יתכן? כי הטבע יודע לנקות את עצמו כשמדובר בפסולת שהטבע מכיר מזה שנים, כלומר, פסולת אורגנית.

כשאני מכין קומפוסט, אני לוקח פסולת אורגנית ומרכז אותה במקום אחד. מיד מתחיל תהליך של פירוק ותסיסה ובתוך שעות ספורות מרגע שיצרתי את ערימת הקומפוסט עולה החום בערימה. ככל שהערימה גדולה יותר והמרכיבים השונים של הפסולת גדולים יותר כך גם החום יהיה יותר משמעותי ויותר גבוה.

למה זה קורה? מה גורם לחום בערימת הקומפוסט להיווצר ואז לעלות?
מאוד פשוט; כשיש פסולת מגיעים חיידקים שנמצאים באופן קבוע באוויר, במים ובקרקע ומטרתם אחת: לעמול ולפרק את הפסולת זו. החיידקים נמצאים כל הזמן במצב כוננות פירוק עבור כל פסולת שנמצאת בכל מקום וממתינים לתורם. אפשר לראות בהם יחידות מילואים שנמצאות בכוננות תמידית. כשמישהו מניח ערימה של פסולת על הארץ, מתחיל תהליך הפירוק: החיידקים מובהלים, מגיעים ועושים את מה שהטבע הועיד אותם לעשות – מפרקים את הפסולת האורגנית. תוצר הפירוק הזה הוא טוב וחיובי לסביבה. הוא מזין אותה והופך אותה ליותר עשירה ויותר בריאה. ככה זה בטבע וככה זה גם אצלנו בני האדם.

עכשיו נוכל לחזור אל תחילת המאמר, אל הקשר שבין האופן שבו מפרקים חיידקים ערימות של פסולת אורגנית ובין מה שמתרחש לנו בתוך הגוף, במערכת העיכול למשל. מעניין לגלות שמערכת העיכול שלנו פועלת באותה מתכונת בדיוק: יש לכל אחת ואחד מאיתנו במערכת העיכול כשני ק”ג של חיידקים. גם הם בעמדות כוננות וגם הם ממתינים להינתן האות. התפקיד שלהם מאוד דרמטי בפירוק המזון שאנו אוכלים ובשמירה על הבריאות שלנו באופן כללי. בזכותם אנו חיים.

כעת חשבו על מה שקורה בסביבה כאשר אנו מוסיפים פסולת שהעולם לא יכול להתמודד איתה לא בכמות ולא בסוגי הפסולת. כולנו מכירים ושמענו על אסונות אקולוגיים כאלה ואחרים. כתמי נפט בים, מיכליות וספינות ששופכות חומרים מזהמים לימים, אנחנו כבר יודעים איזה נזק נגרם לבעלי החיים ולסביבה, וכמה קשה לתקן אחר כך את מה שהתרחש ולהחזיר את האזור לאיזון. כך מתחילים משברים סביבתיים – מערכות אקולוגיות קורסות ונגרם נזק שמצריך הרבה מאוד זמן כדי לתקן ולשקם אותו.

אותו דבר קורה במערכת העיכול שלנו, כשאנחנו מוסיפים פסולת שהגוף שלנו לא יודע להתמודד איתה, בכמות או במגוון. ניקח לדוגמה העמסה פתאומית של פחמימות ושל מוצרי חלב כמו שיש בפיצה למשל, מזון אהוב מאוד על כולם כמעט. אבל יש בו שילוב של שני מרכיבים שמאתגרים את מערכת העיכול ואם אוכלים מהם הרבה מרגישים טוב מאוד את הבטן. כשמוסיפים לזה שתיה ממותקת ומוגזת ובצד, כמה חטיפים עם שומן טראנס, מלח וסוכר ועוד חומרים משמרים וזרים למערכת העיכול, כל זה בכמויות גדולות, ומקבלים כמות של פסולת שהגוף ינסה לזרוק מכל מקום אפשרי. תוך פרק זמן קצר חום הגוף יעלה כי חיידקי הפירוק נכנסו לעבודת פירוק אינטנסיבית והם עסוקים בפירוק הפסולת כדי לשמור על הגוף. ככל שהמזון פחות טבעי ואורגני ויותר “ג’אנק פוד”, ככה החיידקים מתאמצים יותר והחום הפנימי עולה. פעולת הלוואי של הפירוק המואץ היא החום שעולה, ממש כמו בערימת הקומפוסט. החוקים שמניעים את העולם הם אותם חוקים שמניעים את גוף האדם, אנחנו חלק מהכל, לא הגענו עם איזו מערכת הפעלה שונה.

אז מה צריך וניתן בכלל לעשות?
הטעות הנפוצה שרבים עושים, תוך יצירת פרנסה לתאגידי התרופות, זה ליטול מיד תרופה כלשהי כמו למשל תרופה להורדת החום או תרופה נגד שלשול. במקרים חמורים יותר לוקחים אנטיביוטיקה ומחסלים את כל החיידקים במערכת העיכול. כן, אלה שהיו בכוננות והתכוונו לבוא ולטפל במצב החירום… ואז, מה יקרה לגוף? הפסולת תישאר ולא יהיה מי שיפרק אותה. זהו השלב שבו מתרחשים סיבוכים שונים ורבים ומופיעות מחלות נוספות, לעתים חמורות יותר, כשהבסיס של רובן הוא ממשק הפסולת בגוף.

המסקנה העיקרית היא שפסולת זה דבר שצריך לטפל בו ומהר ולא להשאיר אותו בגוף. אכלתם פיצה ושתיתם משקה מוגז? חטפתם כאב בטן ואולי גם שלשול? לא להיכנס ללחץ. לא לפעול נגד הגוף: קחו יום מנוחה. שתו הרבה מים. נסו צום של כמה שעות או יום שלם. תנו לחיידקים הטובים לעשות את עבודתם נאמנה.

למתקדמים אפשר להציע פתרון עוד יותר מוצלח לטיפול בפסולת ולמניעת מחלות, והוא כבר בתחומי הרפואה המונעת: מראש לא לייצר את הפסולת הזו, לא להגיע למצב המתואר פה לעיל מלכתחילה. הפתרון הזה מכונה “פתרון מעלה הזרם” – מראש לא לייצר בעיה שאחר כך צריך המון משאבים כדי לטפל בה. ושוב, זה נכון לפסולת שאנו מייצרים בעולם ולפסולת שאנו מייצרים בגוף.

אז בפעם הבאה שהילדה חוזרת הביתה חולה, נסו קודם כל להבין איפה היא היתה, מה היא אכלה ומה היא שתתה. חבקו אותה באהבה, תנו לה ולמערכת העיכול שלה מנוחה. צום של יום הכולל שתיה של מים בלבד זוהי תרופה מעולה למחלות רבות הקשורות בממשק הפסולת בגוף. הגוף מתנקה באמצעים העומדים לרשותו והניקיון הפנים מערכתי והאיזון חוזרים למערכת. זה קל יותר, זול יותר, בריא יותר ויעיל יותר. בלי תרופות, בלי התערבות חיצונית, הגוף יוצא מחוזק מתהליך כזה והנפש גם.