זיעה קרה
בשנייה ששמעתי את ההודעה של בנט ולפיד, בבואתו של נתניהו בגודל של בנין ממוצע הציפה את ישותי ונתקפתי חולשה. ואני מתכוונת חולשה פיזית של ממש. זה היה משהו שהזכיר לי את התחושה הלא טובה שאפפה אותי כשהזריקו לי ב”מכבי” את החיסון השני והשלישי: פיק ברכיים, קצת קוצר נשימה, זיעה קרה, דופק מהיר. רגע לפני עילפון. כן, אני חרדתית, אבל מטופלת כבר שנים וזה בשליטה. הממשלה נופלת. ביבי אולי חוזר. בום. שחור בעיניים. זיעה קרה. דופק מהיר. אני לא יכולה לחשוב על שום דבר אחר, חוץ מנניח (טפו. טפו. חמסה. חמסה) הודעה על אסון נורא שקרה למישהו מקרוביי, שהיה מחלץ ממני תגובה דומה. זה אירוע רב מערכתי – גוף, נפש, ראש, רגש, תודעה, רוח. חולשת רוח ורפיון מוחלט נחתו עלי. ביבי? לא.לא.לא. בום.
כשההיבטים הפיזיולוגיים נחלשו, הנפשיים התגברו. רק שנה חלפה מאז נפטרנו מעונשו של “הדבר הזה”, והזיכרון על נגררותיו עודנו טרי וחי:
תגובות