השועללה שאילפה אותי
הצעד ההגיוני היה לגאול אותה מיסוריה. למרבה המזל, הלב גבר על ההיגיון
אני מניחה יד על ליבה לנסות ולהרגיש אם יש בכלל דופק. עוצמת את עיניי ולוחשת לה בלבי – “יאללא שועללה, תראי סימן חיים”, אבל היא לא. ההפך. נראה שהיא על הסף, בין החיים והמוות. מחוסרת הכרה ולא מגיבה. היא שועלה צעירה כבת שנתיים, גופה כחוש, פרוותה מהוהה, עיניה מודלקות מאוד. חברי המושב מצאו אותה בבוקר מוטלת בשביל העולה להר שלנו פה. היא נראתה להם מתה, אבל אז ראו שהיא נושמת, עטפו בשמיכה והביאו אותה אלי.
“זה נראה כלבלבת”, אומר ד”ר רועי לפיד ושני פקחי רשות הטבע והגנים מסכימים איתו. כולנו יודעים שאם זו אכן כלבלבת והיא הגיעה כבר לשלב כזה, מצבה סופני. מה שהכי הומני כעת זה להרדים אותה, להעניק לה המתת חסד ללא סבל מיותר…
תגובות