השוטה על הגבעה
בנייה ירוקה [חלק 1]
מהרגע הראשון, הייתי נגד ההרחבה.
רוב המושבים בארץ משנות ה- 90 של המאה העשרים נכנסו לתהליך של הרחבה שבו לקחו מושבי עובדים חקלאיים ואפשרו להם להוסיף עוד יחידות דיור שלא קשורות למשקים החקלאיים.
הייתי נגד ההרחבה כי זה בעצם אמר לקחת את המושב הקטן והאינטימי שלי החבוי לו במקום קסום בכרמל (כרם מהר”ל) ולהפוך אותו לשכונת מגורים, כמו בכל מקום אחר. שכונה עם המוני רכבים שיוצאים כל יום אל הערים הגדולות, כי אנשים צריכים להתפרנס ואין מקומות עבודה במושב, שאז עוד התבסס על חקלאות במידה כזו או אחרת.
באותה תקופה למדתי בטכניון לתואר השני שלי שעסק בתכנון ערים ואזורים. באחד הקורסים לקחתי את המושב שלי כמקרה בוחן לניתוח תהליך ההרחבה הצפוי לו. לא רציתי שהנוף שלנו ישתנה, לא רציתי את כל כמות הרכבים הגדולה הזו שתהיה במושב. הבנתי טוב מאוד מה תהליך שכזה, ברמה הארצית, יעשה לפרוורי הערים, לעומס בכבישים, לפקקי התנועה, לאובדן השטחים הפתוחים, לפגיעה בטבע, לצמצום השטחים החקלאיים. הבנתי שעם הזמן…
תגובות