הפוטושופ של החיים

אנחנו לא מצטלמים כדי לתעד את החיים, אלא כדי לביים אותם מחדש

לפני כמה זמן מצאתי ערימה של תמונות ישנות של המשפחה העתיקה של אמא ואבא שלי. אצל אשכנזים מדובר על תמונות של “לפני” ו”אחרי” רק לא של דיאטה, של השואה. שחור לבן, דהויות קצת, מטושטשות אבל מלאות עוצמה. התחלתי לחפש איך לשמר את הדבר העתיק הזה אבל החיים לקחו אותי למה שאוהבים לקרוא “השוטף” (כי הרי החיים שלנו הם שצף מרהיב של פעילות ולא סתם להוציא כלים מהמדיח ולהכניס כלים למדיח וחוזר חלילה) ומאז, לא נגעתי בתמונות. הן הולכות ומצהיבות על מדף והדיגום היחידי שעשיתי זה להכניס אותן לשקית אוכל מרמי לוי.

לפעמים, תוך כדי דיון אינטרנטי חוצב להבות ומזועזע מישהו פתאום יגיד לך: שמע, אתה חי בבועה. המתוחכמים יותר יאמרו–אתה חי בתוך “תיבת תהודה” (כי הם כאלה, גם המטאפורות שלהם נשמעות מהודרות). תראה אותך, הפיד שלך מלא באנשים שחושבים כמוך. משום מה זה נתפס כאסון גדול. אקט שמרני של דלילות אינטלקטואלית. כי הרי אין מספיק אידיוטים מסביב בחיים האמיתיים שלי, אני גם חייב לפגוש אותם כשאני רובץ על ספה בסוף יום עם רמה קוגניטיבית של שומר מסך והדבר היחיד שאני מסוגל לעשות זה לגלול בפייסבוק. גם שם, איש אינטליגנטי שכמוך, גם שם אתה תשב ותשמע את הדברים המטומטמים שיש לי לומר! אתה ח ו ש ב שנגמר היום אבל לכרמלה הנומרולוגית יש עוד מה לומר לך! מי אתה חושב שאתה, שתשב לך בבית שלך על הספה שלך ולא תיתן לדעה הלא מנומקת והמופרכת שלי להישמע בין הקירות שלך! כמו ילדים שצועקים עליי בחצר בית הספר: תיבאאאת תהודה! תיבאאאת תהודה! אז אני נבהל ומארח את כולם ובתמורה הם מתפרעים לי בפיד כאילו אין מחר. לא כולם תוקפים כמובן, סתיו עם וו כותבת תודה על הפוסט הזה! מנחם מגני תקווה כותב למישהו: תודה שיש אותך. רק כרמלה הנומרולוגית כותבת שזו בושה! אחד ועוד אחד, הלילה יורד ואני כבר הולך לישון אבל גם על הכרית אני עדיין גולל פוסט ועוד פוסט והפוסט של כרמלה הנומרולוגית הוא הפוסט שאיתו אני נרדם.



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

תרופת סבתא

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז'אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות, ולמדה על מערכת היחסים העדינה שבין הסבתא זפטא לבין הנער שכמעט איבד את רגליו

אחרי שהפציעה גם בשמי הרייטינג של הטלוויזיה, הדמות הקומית של גברת רביע הפכה לתופעה סנסנציונית וחוצת ז’אנרים כשהיא מעבירה טיפולים זוגיים מהפכניים על הבמה, מול אולמות מלאים. נועם אנקר הזמינה למיטת הטיפולים את דניאל קישינובסקי, השחקן שמאחורי הדמות

שבוע הספר

לפני כמה ימים, מישהו שאני לא מכיר בירך אותי בסופרמרקט ושאל “נו, איך בילית את החג?” ניסיתי להריץ במוחי במהירות את חגי היהודים, שאותם אני זוכר בעיקר בזכות העובדה שלילדה יש חופש ואני יכול לישון כמו בנאדם. בסוף נכנעתי. הוא נראה מאוכזב…

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]