היום שבו המוזיקה מתה
חירות הביטוי ומגוון הדעות והטעמים של שדרני הרדיו עניינה אותם כשלג דאשתקד. הם לא היו חלק מאותה "מתמטיקה", כפי שהגדיר המנכ"ל את העריכה המוזיקלית
חמש שנים חלפו מ”המעבר”, כפי שאנחנו נוהגים לקרוא לו. “אנחנו” – אלה ניצולי הרדיו של קול ישראל, רשות השידור ובעיקר אנשי המוזיקה שבה. “המעבר” הוא שם הקוד לטראומה שחווינו עם פירוק רשות השידור והעברתה לידי תאגיד השידור הציבורי. חלפו חמש שנים אבל הטראומה לא חלפה. תחושת החסר קיימת לא רק אצלנו, גם בקרב הציבור שאהב את הרדיו הישן. אדם מתגעגע ליקיריו שמתו, והוא ממשיך לחוות את אובדנם ואת חסרונם. 88FM, התחנה האהובה שבה עבדתי 16 שנים, כבר לא באמת קיימת. “המעבר” חיסל אותה.
זה קרה עם הרבה מתק שפתיים, אינספור שקרים נלווים, ובניגוד להמלצת וועדת לנדס המקצועית שקבעה כי אין לעשות שינויים בתחנות הרדיו של קול ישראל, מכיוון שהעסק עובד היטב. דבר לא עזר. התקבלה תוכנית אב והיא הוצאה לפועל בקור רוח מצמית, באפס רגישות ובדייקנות מופתית של שלב־אחרי־שלב…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות