סמכות ושמחה
דמעות בגן עדן
אני יושב עם חבר אהוב באחד המקומות הכי פסטורליים וקסומים במחוז פרדס-חנה. שיחה משובחת. חצר פתוחה של בית קפה, עצים, פרחים, פרפרים, אנשי חמודים, מזג אוויר אביבי, הכל מושלם לפי הספר. ובכל זאת מרגע לרגע פחות כיף לי ואני לא מצליח להתרכז בשיחה שלנו.
כי את כל הפסטורליה הזאת מלווה צפצוף עקשני, חד, מנסר עצבים. לקח לי זמן לזהות את הבעייה. גם אני מתוכנת, כמו כולם מסביבי: הצפצוף נובע מהגאדג’ט הקטן שנותנים לך כשאתה מזמין משהו בקופה–וכשההזמנה שלך מוכנה הוא צופר ואתה קם ומחזיר את הנודניק בתמורה לקפה שלך. מכיוון שכולנו כבר הפנמנו את התוכנה, מה שקרה בבית הקפה הקסום הוא שכל מי ששמע את הצפצוף…
תגובות