דרך האושר של זלמן שושי

“אומנות האושר היא האומנות לחיות את החיים לעומקם ברגע ההווה. הכאן והעכשיו הם הזמן והמקום היחידים שבהם החיים זמינים ושבהם נוכל למצוא כל מה שאנחנו מחפשים, כולל אהבה, חופש, שלווה ואושר”

זהו ציטוט מתוך הספר אומנות החיים מאת טיך נהאט האן, נזיר זן בודהיסטי ויאטנמי, סופר ומשורר. מורה רוחני מעורר השראה שהנגיש את העקרונות הבודהיסטים בכתביו לעולם המערבי.

אני מרבה לקרוא אותו ולתרגל את אימרותיו עם עצמי בעשייה היומיומית שלי. העשייה שלי קשורה בטבע ובבעלי חיים ואנשים, והיא מלאה השתקפויות ויחסי גומלין בין כולנו לבין הסובב אותנו. ההקשרים האלה קיימים בהיבטים פיזיים, נפשיים ורוחניים. מבחינתי, רעיון רוחני באשר הוא אמור להיות בר מימוש, לבוא לידי ביטוי בחיי היום יום הארצים.

ניקח לדוגמה את אחד ממשפטי המפתח של טיך נהאט האן: “אין דרך אל האושר, האושר הוא הדרך”. הוא כמובן לא הראשון שאמר או כתב את זה. אבל אני כרגע פוסעת בדרכו. המפגש שלי עם המשפט הזה מתממש בכל בוקר כשאני פותחת את השער האחורי של היער הקסום. אני עוברת דרך אבוני, פיגי וגורג’י החזירים והם מחרחרים אליי בהתרגשות ומברכים אותי לשלום. יוסי תוכי הקקדו מושיט לי רגל מחוץ לכלוב שלו בברכת בוקר טוב ומלווה אותי בנאום פטפוטי הג’יבריש המצחיק שלו. אחריהם, עולה במעלה השביל, אט אט…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

היה טוב – היה יוסי

תוכי יוסי הגיע ליער הקופים אחרי מסכת חיים לא קלה. הוא היה מתמסר לליטופים ואהבה ואז מתהפך ותוקף באכזריות את מטפליו. בזו אחר זה הם יצאו מהמתחם שלו זבי דם עם נשיכות בידיים, באף, ובאוזניים. כבר כמעט אמרו נואש וחשבו לוותר על נוכחותו, ואז התרחש המִפנה

תוכי יוסי הגיע ליער הקופים אחרי מסכת חיים לא קלה. הוא היה מתמסר לליטופים ואהבה ואז מתהפך ותוקף באכזריות את מטפליו. בזו אחר זה הם יצאו מהמתחם שלו זבי דם עם נשיכות בידיים, באף, ובאוזניים. כבר כמעט אמרו נואש וחשבו לוותר על נוכחותו, ואז התרחש המִפנה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]