עם של דמעות
במסורת ישראל יש מקום של כבוד לבכיים של מלכים. רבתנו דליה שחם מציעה לנבחרי הציבור, המסוגלים להביט בעיני אמהות שכולות ולהמשיך בשלהם, להתחיל ללמוד מהם
מאז 7 באוקטובר קשה לי לבכות.
לא פשוט לי לומר את זה ובטח שלא לכתוב את זה. אני מאוד אוהבת את הדמעות שלי. מעבר לאיכות הפיזיולוגית המטהרת שלהן, ולפורקן הרגשי המצוי בהן – הדמעות עבורי הן שער לנשמה, אותות של אמת. כל חיי כילדה, כנערה, כאשה הייתי בכיינית. בניגוד לתכונות אחרות שלי שאינן נחשבות בהכרח רצויות בחברה שלנו – את הבכיינות למדתי מוקדם מאוד לקבל בלב שלם. לא כי עודדו אותי לבכות, או ניחמו אותי כשבכיתי. להפך. גאות הבכי העדינה בשיפולי הסרעפת, עוד לפני שהדמעות זלגו מעיניי, כבר עוררה את הזקיפים במחשבה שהכריזו: תפסיקי עם זה עכשיו. רואים לך…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות