דוב יבשה במים עמוקים

דוב יבשה במים עמוקים

שלום חנוך שר שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר.

צודק. אלה רגעים של פחד, לחץ ודאגה מהנורא מכל. נראה לי שלכל אחד מאיתנו יש את הרגע הזה בחיים שהוא צריך לזוז, לקחת סיכון ולעשות מעשה! בעומק ליבנו אנחנו יודעים שאם לא ניקח את הסיכון הזה נחרוץ חלילה את גורלנו לחיים באפור, חיים בינוניים ומלאי חרטא וחרטה. מספרים שכשאנשים ששוכבים על ערש דווי, הם מתחרטים בעיקר על דברים שהם לא עשו.

לעשות את הצעד ולהסתכן זה דבר שכרוך באמת בפחד גדול, פחד שלעתים משתק או מעכב, ממש כמו הפחד לפני קפיצה ממטוס בצניחה חופשית (משהו שבחיים לא הייתי עושה גם תמורת מיליוני דולרים). אבל איך אמר סמי בן טובים בסרט ״מתחת לאף״? ״מי שלא מסתכן, לא מרוויח״. משפט שמלווה אותי כל חיי. אז כן, בואו נסתכן. כי יש סיכוי לא רע שנהיה חופשיים ונממש את הפוטנציאל שלנו ואולי בטעות אפילו נהיה מאושרים…!

ועל מה ולמה כל ההקדמה הזאת?

כי אני בדיוק פותח שתי מסעדות בשבוע הבא. זה בא אחרי שש שנים של לימוד, פיתוח ובדיקת הקרקע, והנה אני לוקח סיכון וקופץ למים מאוד עמוקים. מה שנשאר לי עכשיו לעשות זה להזכיר לעצמי שאני יודע לשחות ולנשום עמוק.

וזה מזכיר לי: העיתון האהוב שלנו נמצא בטלטלה, ואם לא נעשה צעד אמיתי לקראתו הוא יקרוס מול עינינו וישבור את ליבנו. אז זה הרגע להפיץ את האור ולהעביר את הבשורה: יחי עיתון בראשית!

והמדינה אויייי המדינה…

הו-הא מי זה בא? מי שבא ברוך הבא!
רק שיפעל מתוך אהבת חינם אינשאללה.
והיום נראה לי שאנחנו זקוקים למנה מנחמת, אז נכין לנו:

פולנטה אמיתית וטעימה

ניקח:

5 קלחי תירס

ונפלט אותם, כלומר, נוציא מהם את הגרעינים בעזרת סכין ונעביר לקערה. נרוקן את שארית התירס בעזרת החלק האחורי של הסכין ובעצם נסחט את התירס עד שנישאר עם קלח עירום לגמרי.

נעביר למעבד מזון ונוסיף:

100 גרם חמאה וכפית מלח

נטחן עד למרקם חלק ונעביר למחבת,
ונבשל 7 דקות. כשהפולנטה רותחת,
נוריד מהאש, נוסיף:

100 גרם גבינת פטה

ונערבב היטב. נפזר מלמעלה עוד:

100 גרם של פרמזן

ונגיש לכל מי שאוהבות להגשים חלומות.
* להכין זה דבר אחד ולתייג אותי זה משהו שונה לגמרי.