דוב טוב הכל טוב
והפעם מדור שימושי במיוחד ליוצאים לחופשה באירופה: איך לצאת בחיים ממפגש עם דוב רעב
הם נפגשים קבוע כל שנה בתחילת הסתיו בטימישוארה עיר הולדתנו, באים לשבוע, לפעמים לשבועיים. כל אחד מהם מגיע למפגש ולא משנה באיזה נקודה בעולם הוא נמצא. יש להם את המסורת שלהם וגעגוע ילדות. עד כה מעולם לא הצטרפתי אליהם, אל שני אחיי, העדפתי שלא להצהיר על היותי לא מפה. דחקתי לפינה נשכחת בתוכי את המקור שלי. השנה קרו כל מיני אירועים שהבהירו לי את רצוני להיות עם אחיי בפעם הזו. הרגשתי כמה המפגש חשוב לי, להם, לנו, המשפחה הגרעינית שלנו. נולדנו ברומניה על גבול הונגריה. זה האוויר הראשון שנשמנו ושמילא את ריאותינו וליבנו. החלטתי שאין “אחר כך” ורכשתי כרטיס טיסה.
אני חוברת אליכם הפעם, הודעתי לשני אחיי הגדולים ממני, ויקי ורובי. הכרזה ששימחה אותם ואותי מאוד. נחתתי ברומניה באמצע הלילה, עייפה וקר לי. חיכתה לי עוד נסיעה ארוכה (אני עומדת לחצות את רומניה מבוקרשט שבמזרח עד לטימישוארה שנמצאת במערב על גבול הונגריה) והחלטתי לעצור באמצע הדרך אצל חבר טוב שלי בשם מירצ’ה. למירצ’ה יש פנסיון/מסעדה…
תגובות