בעד פטמת הזכוכית
במאמרו המיתולוגי "פטמת הזכוכית" קטל הסופר הארלן ג'יי אליסון את הטלוויזיה באשר היא. בועז כהן חוזר אל הטענות של אליסון שתיעב את הטלוויזיה וראה בה איום קיומי ומשיב לו ממעמקי המאה ה־21
אבל הטלוויזיה של המאה ה־21 על שלל סדרותיה, תכניות הדוקו, המוזיקה והסרטים שבה אינה דומה בשום צורה לטלוויזיה שעליה כתב הארלן, זו שסיפקה תכנים לצופים בסוף שנות ה־70.
בעידן הנוכחי, עם וי־או־די של הטלוויזיה בלווין או בכבלים ועם מעצמות תוכן כמו נטפליקס, כל צופה קובע לעצמו במה לצפות ומתי. הצופים של 1978 היו אכן שבויים, משועבדים. גם לקום להכין לעצמך קפה היה עסק לא פשוט, כי היתה סכנה להחמיץ משהו חשוב.
הטלוויזיה המודרנית מתפקדת כמכשיר בידור אבל גם כמורה ומחנכת המאפשרת צפיה בתכנים מעולים למשל על החלל החיצון על נפש האדם או על אמנות ימי הביניים. כל אדם בוחר מה הוא רוצה לראות − ממש כפי שהחברה המודרנית המערבית מאפשרת לאדם להחליט מה הוא רוצה לאכול ומתי − המבורגר, צ’יפס וקולה או סלט קינואה ועדשים שחורות, עם לימון, שמן זית ותה צמחים…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית
מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון
תגובות