אי. שקט.

כבר למעלה מחודש שאני חיה בתוך גלויה. זוכרים שפעם היו בעולמנו גלויות צבעוניות שהציעו מבט תלת ממד אל הנוף הנשקף מהן? אז ככה זה מרגיש. אפשר לומר שהגשמתי חלום ילדות. כעת אני דמות מזערית בתוך התמונה. האשליה הפכה למציאות, בעוד המציאות הישנה הופכת לאיטה לאשליה.

העיר הגדולה באי, שנכון יותר יהיה לכנות אותה עיירה, נמצאת בטווח שעה נסיעה. היא לא מהווה פיתוי עבורי. לאחרונה מצאתי שאין בי שום רצון להיכנס למכונית הקטנה ששכרתי ולנסוע לאנשהו. הים ממלא את נפשי ואת חושיי. אני גרה בכפר דייגים קטן על שפת מפרץ, ממנו נשקפים איים רחוקים. המקום מנומנם, שלא לומר ישנוני לגמרי. שלוש או ארבע טברנות קטנות, חנות מכולת זעירה. כמה חדרי קייטנים להשכרה, וזהו. את הרעש האנושי הקבוע בכל כפר מחליפה כאן סימפוניית צלילים של מים זורמים, רוח ולא מעט ציפורים. בניגוד לדימוי המקובל של איים ביוון…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

להפשיר את הלב שקפא

כשדיוקנה המחייך של שני לוק ז"ל מתנוסס על המכונית הצבעונית ביותר ביבשת, נציגתנו בראלי אוריינט אירופה 2024 מגיעה לקו הסיום במרוקו יחד עם כמה פליטי מלחמה ישראלים וחברים אירופאים, ומסכמת מרוץ שנאבק באומץ על הזכות להשתטות כמו ילדים, ללא השלכות או רגשות אשמה. ניפגש בראלי 25'

כשדיוקנה המחייך של שני לוק ז”ל מתנוסס על המכונית הצבעונית ביותר ביבשת, מגיעה אורלי לוק לקו הסיום של “ראלי אוריינט אירופה” במרוקו, מרוץ שנאבק באומץ על הזכות להשתטות ללא רגשות אשמה

סמטת הסרטן פינת הצ’ק פוסט

לידיעת תושבי חיפה והקריות: כן, האוויר באזור שבו אתם גרים מסוכן לבריאות ומייצר סרטן; לא, המומחים ש"הפריכו" את המידע הזה לא דייקו; כן, זה נכון גם היום, וביתר שאת, וגם במעלה רכס הכרמל ואפילו בשכונת דניה היוקרתית

לידיעת תושבי חיפה והקריות: כן, האוויר באזור שבו אתם גרים מסוכן לבריאות ומייצר סרטן; לא, המומחים ש”הפריכו” את המידע הזה לא דייקו; כן, זה נכון גם היום, וביתר שאת, וגם במעלה רכס הכרמל ואפילו בשכונת דניה היוקרתית

אביב העב”מים

בשנים האחרונות ידיעות על חוצנים עברו מבלוגים של תמהונים לכותרות בניו יורק טיימס ולהודעות רשמיות של הפנטגון, אבל האדמה לא רועדת והאנושות לא מחשבת מסלול מחדש. האם הרנסנס החייזרי הוא מניפולציה של תעשיות הנשק? פסיכוזה המונית? שיגרנו את הספקן הכי גדול שלנו, מני אביב, לעקוב אחר אבק הכוכבים, והוא חזר מגרד בפדחתו. וזה המון

בשנים האחרונות ידיעות על חוצנים עברו מבלוגים של תמהונים לכותרות בניו יורק טיימס ולהודעות רשמיות של הפנטגון, אבל האדמה לא רועדת והאנושות לא מחשבת מסלול מחדש. האם הרנסנס החייזרי הוא מניפולציה של תעשיות הנשק? פסיכוזה המונית? שיגרנו את הספקן הכי גדול שלנו, מני אביב, לעקוב אחר אבק הכוכבים, והוא חזר מגרד בפדחתו. וזה המון

לאהוב טורקי ולנוח

אחרי שבעה חודשים של לונה פארק פיזי ורגשי ברחבי אירופה ובצפון אפריקה, חוזרת ראש דסק " אירופה אוריינט ראלי" של בראשית עם אהובה ווילי לבית היחסית קבוע שלהם, בעיירה קסומה בטורקיה. שם, כמו בישראל, יש לה משפחה אהובה של חברי נפש. שם, כמו כאן, הם עוזבים את המדינה בזה אחר זה, מיואשים מהמצב הכלכלי, מעליית כוחם של הדתיים הקיצוני ומעריצותו של שליט מטורף

אורלי לוק ואהובה ווילי חוזרים לבית היחסית קבוע שלהם, בעיירה קסומה בטורקיה. שם, כמו בישראל, חברי נפש שלה מיואשים מהמצב הכלכלי, מעליית כוחם של הדתיים הקיצונים ומעריצותו של שליט מטורף

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

דג ממולא

(בכספית, דשן, חלקיקי פלסטיק, כימיקלים וחומרי הדברה)

זוכרים את סיפור הילדים “סיר הסירים” מאת אלונה פרנקל? ספר חינוכי שמלמד ילדים לעשות קקי בסיר ולא בחיתול. הספר יצא לאור בשנת 1975 וזו אולי הסיבה שאחרי שהילד מסיים את עשיית צרכיו בסיר, הספר מסתיים בשורות המלבבות: “‘שלום פיפי! שלום קקי!” אמר נפתלי. ‘להתראות בים!’ אמרתי אני, אמא של נפתלי והורדתי את המים.” בשנות ה-70 זו היתה הנורמה: נשפוך את הביוב לים, הוא כבר יספוג את הכל, הוא כל כך גדול, עד כדי כך גדול כשכאשר נבוא ונרחץ בו להנאתנו, לא נרגיש בכלל בדבר.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]