איפה החביאו אותו עד עכשיו?

הפעם הראשונה שגמרתי היתה בגיל 22. זה היה במגע שלי בדגדגן. הייתי בזוגיות אז, אבל זה קרה דווקא בזמן עינוג עצמי. בקשר קודם שלי, נהגתי לזייף אורגזמות. עד היום כמעט לא שיתפתי את זה. התביישתי. הייתי בת 17 וקצת כששכבתי עם בן הזוג שלי בפעם הראשונה, ושם זה התחיל לקרות. הוא היה מענג אותי, ואני הבנתי שאני אמורה להרגיש עונג. לפעמים גם באמת היה לי קצת נעים, אבל ממש בקטנה. הייתי כל כך לא מחוברת לעונג שלי, שלא ידעתי בכלל מה אני אמורה להרגיש ואיך אני יכולה להכווין אותו. כל הערוץ של העונג המיני שלי בפות כמעט ולא היה פתוח. כשהוא עינג אותי, העונג (שלא היה משמעותי) נעלם מהר מאוד ואז רק רציתי שזה ייגמר. אבל איך זה ייגמר? הרי לא דיברנו תוך כדי, על מה שקורה. הוא לא ידע שאני רוצה לסיים עם זה ואני התביישתי להגיד. איכשהו הבנתי, כנראה מכל הסרטים שראיתי, שהדרך שבה הסיפור המעייף הזה יגמר, היא בכך שאני אגמור. אז גמרתי בכאילו.
מה שהכי כואב לי בזיכרון הזה, הוא שוויתרתי על העונג שלי כל כך בקלות ובגיל כל כך צעיר. שלא ידעתי שזה אפשרי שארגיש עונג ממין. כואב לי שלא ידעתי…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית

מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון

תודה ימית על השיתוף. למרות שכמוך אני סבור שהשכיחות באי סיפוק מיני עבור נשים היא טרגדיה (לשני המינים), אני לא שותף להנחה שיש פה איזושהי קונספירציה ובטח לא גברית. למרות שהצלחת להמנע בכשרון מלטעון באופן ישיר לקונספירציה או מלהאשים גברים (אולי השמטת בעריכה…), יש בזוית הראיה שלך מידה כלשהי של קורבנות ואני תוהה מדוע. הרי העובדות שיש נשים בעולם שעוברות מילה ושעולם ההמדע לא נתן לנושא את החשיבות הראויה למעשה לא גזלו ממך את גילויו של הדגדגן או של האורגזמה (שלא כמו למשל מבנה האישיות שלך, חוסר השיח על מין במערכת החינוך או בתרבות בה גדלת ). עוד מימד שראוי לחקור הוא מה המשמעות של אי השויון בהנאה עבור הגברים עצמם (טריגר – אני בספק האם יש גבר שהיה בוחר שלא לגרום לבת הזוג שלו להנאה). דבר נוסף, אינני יודע מה גילך, אך כגבר שגדל בישראל בשנות ה-70 המאוחרות – אתפלא אם לא היה נער או נערה בסביבתי שלא ידעו על המצאותו או יכולותיו של הדגדגן…