פאסיב פרוגרסיב
התנועה הפרוגרסיבית נולדה בארה"ב וקידמה את הרעיונות הנאורים ביותר. היה בזה יופי גדול, אבל גם יסוד של יהירות שהלך והתפשט עד לגלגול הנוכחי שלה. ברני סנדרס, התקווה הפרוגרסיבית הגדולה, תומך בכל מאודו במלחמה באוקראינה ומשתף פעולה עם נרטיב הקורונה של חברות הפארמה. איך הפכו ילדי הפרחים לנאמני המשטר?
בתחילת החודש אישרר הסנאט האמריקאי ברוב מאסיבי את הסכם ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לברית נאטו. המהלך ההיסטורי הזה, ששם סוף למסורת הנייטרליות של שתי המדינות הסקנדינביות, הגיע לכדי מימוש מהיר על רקע הפלישה הרוסית לאוקראינה בסוף חודש פברואר השנה. על אף העיסוק התקשרותי המינורי בעניין, מדובר בהתפתחות בעלת משמעות עצומה שיוצקת דלק נוסף למנועיה הנמרצים של המלחמה הקרה השנייה.
בין התומכים בהחלטה היה גם ברני סנדרס, הסנאטור העצמאי ממדינת ורמונט, האיש שבמידה רבה נחשב לנציג המובהק של השמאל הפרוגרסיבי האמריקני. לכאורה, לאור הלך הרוח הפוליטי בעולם כולו, היתה הצבעתו צפויה ואף טבעית. אולם במבט מעמיק ונרחב יותר מהווה תמיכתו במהלך (כמו גם תמיכתם של כל בני בריתו בקונגרס) הפרה של מסריו העקביים וכניעה לרוח הזמנים המיליטנטית. בנוסף, היא מסמלת שבר אידיאולוגי, ובעיניי גם מוסרי, שממנו סובלת התנועה הפרוגרסיבית בארה”ב, ולמעשה העולם כולו…
כתבה מרתקת