חרדה ברפואת הצמחים

ארבעה חודשים נעדרתי, הרחקתי לקפריסין, לכפר שהקשישים בו מתים מרוב שלווה. השכול, החרדה וריחות של מוות רדפו אותי עד לכאן, מצאתי את עצמי מטפל בשורדי הנובה ובהורים טריים שזה עתה שכלו את בניהם במלחמה הארורה.

איש עסקים ממולח שחכר מלון בשוליים הדרומיים של רכס הטרודוס והריץ אותו ברוב שאון והדר, מצא את עצמו יום אחרי הקפות שמחת תורה מול שוקת שבורה. ישראלים שהיו אמורים לגדוש את המלון עד אפס מקום, לא הגיעו.

 הוא הזמין את שורדי הנובה לחסות בצל מלונו על חשבונו ודאג לשנע מארץ הקודש מטפלים למודי ניסיון שיטפלו בשורדים. למבצע התגייס גם להק של יחסצי”ם שצילמו ותעדו. יחסי הציבור הניבו תורמים והמלון שהיה במגמת גוויעה עלה כפורח, 1400 שורדי נובה הביעו נכונות להתארח במלון. וברבות הימים גם הורים שכולים. ליבותיהם של המשתכנים במלון היו גדושים במטען כבד של טראומה, חרדה ועצב. ולמי שלא יודע לבחון כליות ולב, היה נדמה שהמקום שוקק חיים ושמחה.

הולכי רכיל כתבו שבעל המלון מתפרנס על השכול אבל בינינו זה עשה קצת טוב גם לשכול והרבה לבעל המלון. אחר כך חזרתי לישראל כדי לסגור עניינים ומצאתי את עצמי מבלה בכרך הגדול של תל-אביב.

כאחד שמדיר רגליו מהעיר הגדולה ומגרש המשחקים שלו זה הטבע, “ראיתי עיר עוטפת אור”. 70 ק”מ בקו אווירי מעזה ורחוק יותר מלבנון, מתנהלת מלחמה עזה. יום ולילה. חיילים נהרגים, חטופים נמקים, בשורות איוב מטפטפות מהחזית והעיר תל-אביב שאננה, יושבת בטח. חנויות, עסקים מסעדות, רחובות הומי אדם. סביב כיכר החטופים שתמונותיהם נרטבו בגשם והפכו לעיסות נייר, לצד נרות מיותמים שדלקו אתמול ושלשום ולפני חודש, מתרועע קהל סביב עצמו. חלקת בילוי, כאלו שהכיכר היא הים והמרבד דמוי דשא הוא החול.

טיילת החוף רוחשת רצים, מתעמלים, הלכים. צעירים הנשענים על מדרגות הבטון הפונות לים, נערות חשופות בטן. כאילו שאין חורף, אבל לי קר ואישה שעלתה מן הים שוטפת את גופה במים הצוננים.

ואחרי כל זה העורך של “בראשית” מבקש שאכתוב על צמחים נוגדי חרדה.

 לא פגשתי חרדה ברחובות תל-אביב, אבל בליבי ידעתי שההתנהלות הזו של תושבי תל-אביב היא התרופה הטובה ביותר נגד חרדה. חרדה לא מטיילת ברחובות, היא נמצאת עמוק בליבותיהם של תושביה שלכל אחד מהם יש בן, קרוב או מודע שמחרף את נפשו במלחמה הארורה. דומה שהמלחמה הזו נגעה בכל בית בישראל.

מלונות העיר גדושים בפליטים אשר נטשו את ביתם שהיה מבצרם ונאלצים לחלוק חדרים במלון. אלפי פליטים, עשרות יישובים נטושים. מדינה נטושה.

מהמטפלים שעבדתי אתם במלון שמעתי שדיכאון, חרדה, מתח והפרעות נפשיות אחרות, נמצאות היום במגמת עלייה בישראל.

הפרעות בריאות הנפש מסווגות להפרעות דיכאון והפרעות חרדה. אלה עשויות להופיע עם תסמינים שונים ולהימשך חודשים או שנים. הן עלולות לחזור על עצמן ולהשפיע קשות על איכות החיים ועל יכולת התפקוד של המטופל.

הפרעת חרדה היא מצב בריאותי נפשי הגורם לאנשים לחוש פחד עז, ​​דאגה או חרדה. זהו מצב מתמשך שיכול להפריע לפעילויות היומיומיות ולאיכות החיים. גורמים שונים, כולל מתח, טראומה, גנטיקה וכימיה במוח יכולים לעורר את המצב.

אנשים עם הפרעת חרדה עשויים לחוות דאגה או פחד אינטנסיביים, תכופים ומתמשכים לגבי מצבים יומיומיים. הם עשויים גם לחוות תסמינים גופניים כגון הזעה, רעד ובעיות עיכול. הפרעת חרדה יכולה להתבטא גם בפוביות ספציפיות, נסיגה חברתית והתקפי פאניקה.

הפרעת חרדה עלולה לגרום לבעיות שינה, כולל נדודי שינה וסיוטים. אנשים עשויים למצוא את עצמם מתהפכים כל הלילה, ללא יכולת להירגע ולהירדם.

אנשים עם הפרעת חרדה עלולים להימנע ממצבים חברתיים, מחשש לשיפוט ומבוכה. הם עשויים גם להרגיש מודעים לעצמם ולא מספקים סביב אחרים.

הפרעת חרדה יכולה להשפיע על מערכת העיכול, ולגרום לתסמינים כמו בחילות, שלשולים וכאבי בטן.

הפרעת חרדה יכולה גם לגרום להתקפי פאניקה, שהם גלי פחד פתאומיים ועזים שיכולים להימשך מספר דקות. התקפי פאניקה יכולים לגרום לתסמינים גופניים כגון כאבים בחזה, קוצר נשימה וסחרחורת.

לטיפול התרופתי בהפרעות בריאות הנפש יכולות להיות השפעות שליליות חמורות, וזו הסיבה שמטופלים רבים מעדיפים להשתמש במוצרים צמחיים. בסקירה זו אני מגיש מידע על שלושה צמחים המשמשים לטיפול בחרדה, אף שמצאתי 92 מיני צמחים המשמשים ברפואה העממית לטיפול בתופעה.

שעונית נאכלת Passiflora edulis

צמח מטפס, הגדל בארץ כצמח נוי בגינות בתים, ובאדמות מזרע לשם פריו האכיל. מקור הצמח באזורים הטרופיים והסובטרופיים של אמריקה הדרומית.

שמו העברי של הצמח בא לו כפי הנראה בגלל הפריחה שלו, המזכירה את לוח השעות של השעון. יש בעולם מעל 400 זנים של פסיפלורה. בישראל נפוצה בעיקר השעונית הסגולה שעלתה לארץ מאוסטרליה בתחילת המאה הקודמת.

מיסיונרים נוצרים שהגיעו לדרום אמריקה במאה ה-16 קראו לצמח בשם פסיפלורה – Passiflora, יען כי הפרח הראשון שנגלה להם במסעותיהם היה הפרח המיוחד של הצמח אשר סימל בעיניהם את ייסוריו ואת מותו של “ישוע המשיח”. המילה הלטינית passio, משמעותה “סבל’ או “תשוקה”.

הקצוות המחודדים של העלים מייצגים את הרומח הקדוש. הקנוקנות את השוטים שהילקו בהם את ישו.

עשרת עלי הכותרת את עשרת השליחים הנאמנים (למעט פטרוס הקדוש שהכחיש את קיומו של ישו שלוש פעמים, ויהודה איש קריות שבגד בו).

החוטים הרדיאליים של הפרח, מייצגים את כתר הקוצים, השחלה בצורת גביע מייצגת את הגביע הקדוש וצבעי הכחול והלבן של פרחי מינים רבים מייצגים גן עדן וטוהר.

הפרי נאכל. אני נוהג לפתוח את הפירות כשהם מתחילים להצהיב ולהתקמט, אוכל את הציפה עם הזרעים הפריכים, אבל יש כאלה שבוחרים לירוק אותם החוצה.

ברפואה העממית משתמשים בעלים, בגבעולים ובפרחים כשהם רעננים או יבשים למגוון רחב של מחלות:

עוויתות, נדודי שינה, חרדה, דיכאון, רגישות יתר לכאב, כאבי ראש, דחיית סיפוקים והתמכרויות, טיקים, שיהוקים, גירוי יתר, לחץ דם גבוה וכאבי מחזור. פסיפלורה מתאימה במיוחד לאנשים שמתקשים לשחרר דברים, מתלבטים בהם ללא הרף באופן שחוזר על עצמו.

אצל ילדים: נדודי שינה; קשיי שינה כל הלילה; בקיעת שיניים; קוליק; טיפול נלווה באסתמה; במיוחד עם פאניקה סביב התקפי אסטמה ושעלת. יכול להועיל בטיפול בחרדה חריפה או כרונית של ילדים, וגם לעזור להם להתמודד עם מצב טראומטי – מלחיץ חריף.

בהריון: כאב ראש וכאב באופן כללי; מניעת התפרצות הרפס; לַחַץ יֶתֶר; עזרה עם נדודי שינה ותשישות בדיכאון לאחר לידה; נדודי שינה וחרדה.

אינדיקציות ושימושים נוספים: חוסר שינה תוצאה של עבודת יתר, דאגה או התרגשות. כאבים עצביים עם חולשה; תשישות, כאב ראש, דפיקות לב כתוצאה מהתרגשות או הלם.

אני נוטה להשתמש בפסיפלורה, בעיקר בצורת טינקטורה (טיפות מרוכזות), בעיקר במצב של נדודי שינה, או כאשר אני שוכב במיטה ומהרהר בסיטואציה לא נעימה בחיי או במשהו שאמרתי באותו יום, ואני פשוט לא יכול לשחרר את זה. ולא מצליח להירדם.

מתכון לתה פסיפלורה:

חולטים כף של עלים או גבעולים יבשים בכוס של מים רותחים. משהים 10 דקות. שותים לפני השינה או במהלך היום כדי להרגיע את החרדה.

חסת המצפן Lactuca serriola

אחותה של החסה התרבותית שאנחנו רגילים לאכול ביום יום. אלא שהיא חסה שגדלה בבר. בחורף היא מעלה מהקרקע שושנת של עלים רכים הראויים למאכל ולקראת האביב עולה מתוך שושנת העלים גבעול שמגיע לגובה של 2 מ’ בקרוב. היא נפוצה כמעט בכל אזורי הארץ בשולי שדות ובגינות, למעט בנגב הדרומי ובערבה. העלים של חסת המצפן אינם פרושים אופקית במקביל לפני הקרקע, אלא אנכית, בניצב להם. כמו-כן הם פונים מהגבעול צפונה ודרומה כמחוג של מצפן ולכן כינו אותה בשם חסת המצפן.

כל חלקי הצמח מכילים מוהל חלבי בשם Lactucarium. מוהל זה מופרש מהצמח בשעה שקוטמים ממנו עלה או גבעול. השם הלטיני של הצמח Lactuca serrila נגזר מ-Latex – חלב.

“לקטוקריום”, משמש ברפואה בשל תכונותיו נוגדות העוויתות, מסייעות לעיכול, משתנות, היפנוטיות, נרקוטיות ומרגיעות. לקטוקריום מכונה בשם “אופיום עניים”. השפעותיו חלשות יותר מהאופיום, אך הוא אינו גורם להפרעות עיכול ואינו ממכר. הוא נלקח באופן פנימי לטיפול בנדודי שינה, חרדה, נוירוזות, היפראקטיביות בילדים, שיעול יבש, שעלת, כאבים ראומטיים ועוד. ריכוזי הלקטוקריום נמוכים בצמחים צעירים ומרוכזים ביותר כאשר הצמח נכנס לשלב הפריחה.

הלקטוקריום נאסף באופן מסחרי על ידי חיתוך ראשי הצמחים ואיסוף החלב לכלי חרסינה מספר פעמים ביום עד למיצוי הצמח. ניתן להשתמש בו גם בחליטה של ​​הצמח הפורח הטרי או המיובש. יש לנהוג בו זהירות, כי אפילו מינונים רגילים עלולים לגרום לנמנום בעוד שעודף מינון יכול לגרום לאי שקט. אומרים שהשמן המופק מהזרעים הוא בעל תכונות נוגדות חום ומהפנטות. תרופה הומאופתית מיוצרת מהצמח. הוא משמש לטיפול בשיעול, בכבד נפוח, בגזים ובמחלות בדרכי השתן.

המינון המקובל להרגעה ולשינה טובה הוא חליטה של עלה אחד בכוס מים רותחים. חשוב לא להרתיח את העלים, כי חום גבוה מאוד עלול להרוס את ההשפעות המיטיבות.

עד היום, אין הסכמה מדעית ועדויות מועטות ביחס להשפעות הרפואיות של הצמח, ובכל זאת צמח זה שימש למטרות רפואיות מאז ימי קדם. תרבויות רבות ברחבי העולם, במיוחד במזרח התיכון, משתמשות בצמח זה באופן קבוע כרפואה עממית.

לבנדר אנגלי Lavandula angustifolia

שיח ירוק עד, שופע פריחה צפופה. עמודי הפרחים דקיקים והם מתנשאים לגובה של 30-90 ס”מ.

בימי קדם, הלבנדר שימש כסמל לטוהר והאמינו שיש לו תכונות ניקוי והגנה חזקות. בימי הביניים, הוא שימש בשקיות ובשיקויים בשל יכולתו להדוף רוחות רעות ולקדם שלווה ורגיעה.

בפרקטיקות קסומות, הפרח מקושר לעתים קרובות ליסוד האוויר ולכוכב מרקורי. הוא משמש בכישופי אהבה ובטקסים כדי למשוך אהבה, שלווה ואושר, וכדי לקדם רוגע ורגיעה. במסורות מסוימות, הוא משמש גם כדי לסייע בשינה ולקידום חלומות נבואיים.

בפולקלור, לבנדר מזוהה לעתים קרובות עם הרעיון של “שדות לבנדר לנצח”, המסמל אושר, שלווה וחיים חסרי דאגות. הניחוח שלו מרגיע את הנשמה, והנפש, ומקדם שינה שלווה, מה שהופך אותו לצמח מרפא פופולרי לשימוש בכריות ובשקיות.

הפרח היה נפוץ בשימוש בטקסי הלוויה בחלקים מסוימים של בריטניה, שם הונח על הארון, שימש בזרי פרחים ושקיות, והוסיף למסע הלוויה ולקבר כסמל לשלום, נחמה והגנה על נשמתו של הנפטר.

שמני לבנדר זוקקו מפרחי לבנדר, והם תמציות צמחים מרוכזות ששומרות על ריחות וטעמים טבעיים.

בשמן לבנדר יש ריכוז גבוה של כימיקלים ארומטיים טבעיים, כאשר המשמעותיים ביותר הם שני סוגים של טרפנואידים הנקראים לינלול ולינליל אצטט. אלה מפחיתים ביעילות חרדה.

ישנן שתי דרכים להשתמש בשמן לבנדר לטיפול בחרדה: קפסולות דרך הפה המכילות שמן אתרי של לבנדר וארומתרפיה באמצעות שאיפה או עיסוי.

ההשפעות המועילות של נטילת כמוסות שמן לבנדר נחוות בדרך כלל תוך שבועיים. המשמעות היא שאתה עשוי להבחין בהשפעה מרגיעה משמעותית תוך זמן סביר.

בנוסף להשפעותיו המרגיעות על הגוף, נמצא כי ללבנדר יש גם השפעה מרגיעה על הנפש. במחקר אחד, משתתפים ששאפו שמן אתרי של לבנדר לפני ביצוע משימה מלחיצה הפגינו רמות נמוכות יותר של חרדה ושיפור במצב הרוח בהשוואה לאלו שלא שאפו את השמן.

ההשפעות המרגיעות של הלבנדר עשויות לשפר איכות השינה. במחקר על סטודנטים עם הפרעות שינה, אלו שהשתמשו בשמן אתרי של לבנדר לפני השינה היו בעלי איכות שינה טובה יותר באופן משמעותי מאלה בקבוצת הביקורת.

מחקר אחד מצא כי שאיפת שמנים אתריים של לבנדר הפחיתה את החרדה אצל המשתתפים לפני הליך רפואי. מחקר אחר מצא כי נטילת 120 מ”ג של כמוסות שמן לבנדר מדי יום שיפרה משמעותית את הסימפטומים של הפרעת חרדה כללית בהשוואה לפלסבו.

בנוסף להשפעות החרדה שלו, לבנדר עשוי גם לסייע בשיפור איכות השינה. מחקר אחד מצא כי נטילת 80 מ”ג של שמן אתרי לבנדר לפני השינה שיפרה את איכות השינה ואת ערנות הבוקר בקרב משתתפים עם נדודי שינה.

ניחוח הלבנדר נקשר זה מכבר לרגיעה ורוגע. מחקרים מדעיים הראו כי שאיפת שמן לבנדר יכולה להפחית את קצב הלב ואת לחץ הדם, מה שמוביל למצב של רגיעה.

חשוב לציין כי יש צורך במחקר נוסף על היעילות והבטיחות של שימוש בלבנדר נגד חרדה ונדודי שינה. בנוסף, מומלץ להתייעץ עם ספק שירותי בריאות לפני שתנסה זאת כאופציה טיפולית.

תופעת לוואי אפשרית אחת של שימוש בלבנדר להקלה בחרדה היא תגובות אלרגיות. תגובות אלו יכולות לנוע בין גירוי קל בעור לקשיי נשימה חמורים. אנשים הסובלים מאלרגיות לצמחים ממשפחת השפתניים כמו נענע ובזיליקום, עשויים להיות אלרגיים גם ללבנדר. כדאי לבדוק כמות קטנה של שמן לבנדר על העור לפני השימוש בו באזורים גדולים יותר בגוף.

תסמינים של תגובה אלרגית עשויים לכלול גירוד, פריחה, אדמומיות, נפיחות וקוצר נשימה.

שיהיו לכולנו ימים רגועים, נעימים ובטוחים.