עצם הכתיבה שחורגת מגווני השחור מעלה סומק בלחיים. אבל ביכולת שלנו עדיין להסמיק נטועה גם התקווה לחירות
אודי ברנשטיין מוצא חירות ביכולת לחרוג מעבר לגוף המתבלבל ומתכלה, מעבר לריב על חניה או על מקום בתור – לחרוג מהעכשיו ומהכאן אל השם והאולי וההלוואי
סוף כל סוף, תשובות לשאלות שתמיד הטרידו אתכם: איך שומרים על גבריות עם טכנאים של בזק? מה עושים עם עטלף בתוך קופסת הכבלים? ואיזו אפליקציה מאפשרת מסע עמוק ומשמעותי לתוך הנפש?
סוף כל סוף, תשובות לשאלות שתמיד הטרידו אתכם: איך שומרים על גבריות עם טכנאים של בזק? מה עושים עם עטלף בתוך קופסת הכבלים? ואיזו אפליקציה מאפשרת מסע עמוק ומשמעותי לתוך הנפש?
לקט מתוך אסופה
התקווה רוֹצָה לִהְיוֹתבַּת בְּרִיתְךָלֹא רְכוּשְׁךָלֹא יַעֲדְךָלְהַלֵּךְ אִתְּךָיָד בְּיָד. אַל תְּנַסֶּהלִכְבֹּשׁ אוֹתִילִנְטֹשׁ אוֹתִילִלְטֹשׁ בִּילַחְרֹשׁ בִּיאֶת אוֹת עֶלְיוֹנוּתְךָ. אִם כְּבָר תִּמְצָאעַצְמְךָ מֵעָלַיהֱיֵה לִיכַּשָּׁמַיִםמֵעַל הָאֲדָמָה. תהלים קנ”א הַלְלוּ-אֵל…
בשבוע שבו שר המשטרה של ישראל נכנס בכוח להר הבית עם 1,500 מתפללים יהודים חשוב לזכור: ירושלים הוכתרה כעיר קדושה הרבה לפני שניכסנו אותה, ומאז ועד היום שלוש הדתות הגדולות (או ארבע אם סופרים את היבוסים) עושות שימוש ציני באלוהים מתחלפים כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו בין חומותיה. זה ייפסק ביום שהמאמינים יבינו את מה ששלמה המלך ניסה להסביר לשווא: אין באבנים יותר קדושה מאשר בקוציו של דרדר או ברעמתו של חמור
רגע אחרי שבן גביר ו-1,500 יהודים עלו בכוח להר הבית, אירית ינקוביץ מסיירת בירושלים הקדומה ומדגימה כיצד שלוש הדתות הגדולות עשו שימוש פוליטי וציני באלוהים מתחלפים, כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו (וזורמים) בין חומותיה
מדי שבוע יעביר כאן עמׂר בוגר (מומחה מדופלם בהתנהלות לא כלכלית ומספר 5 מיליארד ברשימת עשירי העולם), מדריך לחיים ללא מסגרת אשראי. והשבוע: איך לעזוב את תל אביב בלי חרטות
מדי שבוע יעביר כאן עמׂר בוגר (מומחה מדופלם בהתנהלות לא כלכלית ומספר 5 מיליארד ברשימת עשירי העולם), מדריך לחיים ללא מסגרת אשראי. והשבוע: איך לעזוב את תל אביב בלי חרטות
Please confirm you want to block this member.
You will no longer be able to:
Please allow a few minutes for this process to complete.
