מעניין שהטקס שבו אנו חוגגים מדי שנה את המיתוס המכונן של העם היהודי, הלא הוא יציאת מצרים, נקרא דווקא סֵדֶר. זה מעניין משום שאין דבר שאפיין את אותה מצרים שממנה יצאו בני ובנות ישראל יותר מסֵדֶר.
פרשת השבוע פותחת את דיני הטומאה והטהרה שבלבו של ספר ויקרא. היא נקראת לרוב שלובה יחד עם הפרשה שאחריה בצמד “תזריע־מצורע”, ברצף שאותו כינה פרופ’ ישעיהו ליבוביץ’ ז”ל “תורת הזיהום הביולוגי האנושי”.
״הרגע שֶׁאַחֲרֵי” הוא הגיבור של פרשת השבוע. היא נפתחת במלים ” וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי … ” (ויקרא ט’ א), היום השמיני הוא הרגע שאחרי שבעת ימי המילואים. תקופת החניכה של אהרון ובניו הסתיימה, בא הרגע לעבור את הסף אל העשייה עצמה, אל הכהונה. בעברית בת זמננו (לפי אתר האקדמיה ללשון העברית) למילה כהונה יש שתי הגדרות מילוניות שונות.
פרשת השבוע היא פרשת צו. זו הפרשה השנייה בספר ויקרא, הַמְכֻנֶּה גם “תורת הכוהנים” והמוקדש ברובו לתפקידיהם של בני משפחת הכוהנים, בני משפחתו המורחבת של משה רבנו. תפקידי הכוהנים המפורטים בספר עוסקים בשמירה על קדושה, בעבודת פולחן סביב מועדים וחגים, בפיקוח על כללי טומאה וטהרה, בדיני תברואה ובמוסר של עם ישראל המתהווה במדבר.
Please confirm you want to block this member.
You will no longer be able to:
Please allow a few minutes for this process to complete.
