מי הזיז את טוסט הגבינה שלי?
בעידן הפוסט-אמת כבר אי אפשר לסמוך אפילו על ההיסטוריה. המקרה של ממציא הטוסטר מדגים כמה קל לשכתב את המציאות
השאלה הרת הגורל, מי באמת המציא את הטוסטר, אינה כה חסרת חשיבות כפי שנדמה ממבט ראשון וחיטוט בנבכי השאלה מעלה תהיות בנוגע לאופן שבו מתקבעות אמיתות הסטוריות. חיפוש בוויקיפדיה מעלה את התשובה הבאה: “את המצנם החשמלי המציאו פרומפטון ושות’ בלידס בשנת 1893. הם יצרו טכנולוגיה המאפשרת את פעילות המצנם בעזרת חוט ניקל-כרום שיכול לעמוד בחום גבוה, מבלי שיתחמצן וייקרע, בדומה לחוט להט של נורת ליבון”.
באנציקלופדיה אאוריקה מתגלה גרסה אחרת: “על אף המקורות ההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

מנוי דיגיטלי – גישה מלאה לספריית התוכן של בראשית

מנוי חודשי למגזין “בראשית” – חודש ניסיון

השאלה הרת הגורל, מי באמת המציא את הטוסטר, אינה כה חסרת חשיבות כפי שנדמה ממבט ראשון וחיטוט בנבכי השאלה מעלה תהיות בנוגע לאופן שבו מתקבעות אמיתות הסטוריות. חיפוש בוויקיפדיה מעלה את התשובה הבאה: “את המצנם החשמלי המציאו פרומפטון ושות’ בלידס בשנת 1893. הם יצרו טכנולוגיה המאפשרת את פעילות המצנם בעזרת חוט ניקל-כרום שיכול לעמוד בחום גבוה, מבלי שיתחמצן וייקרע, בדומה לחוט להט של נורת ליבון”.
באנציקלופדיה אאוריקה מתגלה גרסה אחרת: “על אף המקורות ההיסטוריים של הלחם החרוך, שמתחילים כבר ברומי העתיקה, את ההמצאה המשמעותית הראשונה יש לייחס למהנדס האמריקאי אלברט מארש (Albert L. Marsh). הוא פיתח ב-1905 סגסוגת של ניקל וכרום, שקרא לה ‘ניכרום’ (Nichrome). הסגסוגת הזו היתה עמידה בחום גבוה ולראשונה אפשרה יצירת גוף חימום חשמלי, שאיפשר פיתוח של מכשירים חשמליים ביתיים לחימום מזון ובמיוחד את הטוסטר”. אם תתעקשו להעמיק בסוגיה חשובה זו, תקבלו גרסה שלישית שהיא המקובלת ביותר, והיא מצוטטת מהעמוד “עובדות לא חשובות” מפיו של משה זמיר: “ממציא הטוסטר הוא לא פרומפטון ושות’ ולא אלברט מארש, אלא מדען סקוטי בן סוף המאה ה-19 בשם אלן מקמסטר”.
למרות שזאת הגרסה הרווחת ביותר היא אינה האמת.
ומה היא בכלל אמת? זו שאלת השאלות של הזרם התרבותי המכונה בנון שלנטיות בלעז, The Post-Truth Era, הגורס כי לעובדות אובייקטיביות כבר אין השפעה חד-משמעית על עיצוב דעת הקהל. אז הנה סיפורו של ממציא הטוסטר – האמת האמיתית שדי מבהילה, למי שמבקש לבסס את דעותיו ומחשבותיו על עובדות אמיתיות.

מקמסטרס היה סטודנט לצילום ולטכנולוגיות מידע ותקשורת באוניברסיטת אדינבורו. ב-6 בפברואר 2012 הוא השתתף יחד עם חברו אלכס בהרצאה, שבמהלכה נדונה שאלת האמינות של וויקיפדיה כמקור מידע. כדי להדגים את היעדר אמינותה סיפר המרצה לתלמידיו, כי חברו ערך מחדש את הערך על הטוסטר בוויקיפדיה ורשם את שמו שלו כממציא המכשיר.
לאחר ההרצאה רקחו הסטודנטים מעשה קונדס וערכו מחדש את הערך בוויקיפדיה על ממציא הטוסטר; הם החליפו פעם נוספת את שם הממציא לשמו של מקמסטרס והוסיפו כי הוא הומצא באדינבורו בשנת 1893. שנה לאחר העריכה, בפברואר 2013, שדרג אלכס את הערך והוסיף לו צילום שלו עצמו מעובד כתמונה מן המאה ה-19. הוא גם ציין שמקמסטרס המציא את הקומקום החשמלי, ושהטוסטר שלו נחל כישלון לאחר שהיה מוצר החשמל הראשון שגרם לשריפה קטלנית בבית באנגליה.
מה שהחל כהלצה הפך לעובדה היסטורית והשינוי תפס והתקבע כאמת וויקיפדית מוחלטת. למרות שמקמסטרס ואלכס השתעשעו וחמדו לצון, עיתונים, אנציקלופדיות, סוכנויות ממשלתיות ואפילו Hagley Museum בדלאוור בארה”ב הפיצו את הסיפור השקרי על ממציא הטוסטר בתור אמת היסטורית למהדרין.
אלכס המשיך לקדם ולהפיץ את המידע השגוי והממציא הדגול (אך הפיקטיבי) קיבל תנופה ופרסום עד כדי כך, שבשנת 2014 שקלה סקוטלנד להנפיק את דיוקנו של מקמסטרס על שטר של 50 ליש”ט. במהלך משאל עם על עצמאות סקוטלנד באותה שנה אף ציטטו ארגונים במימון ממשלת סקוטלנד את סיפורו כראיה לכך, שסקוטלנד יכולה להיות מדינה עצמאית ונפרדת מאנגליה, בזכות מדעניה הגאונים. רק ביולי 2022 התגלתה התרמית כאשר התמונה של אלכס זוהתה כפייק. חשבון הוויקיפדיה שלו, ששימש אותו לביצוע ההונאה, נחסם וערך חדש המתאר את “תרמית אלן מקמסטרס” פורסם במקומו.
ואם חששנו שוויקיפדיה אינה מקור אמין לחקר האמת, החלטנו לבחון מה האל החדש, ה-Chatgpt, חושב על המצאת הטוסטר. ואיזה פלא, הוא נתן בהתחלה פייט יפה לאמת וענה כי המכשיר הומצא על ידי אלן מארש בשנת 1905. התעקשנו ושאלנו, “מה עם מקמסטרס?” בשלב זה ה-Chatgpt פישל בענק ויצר גרסת מציאות מבולבלת לחלוטין: “אתה צודק שאתה מעלה את השם אלן מקמסטרס”, השיב אלוהי האמת החדש, “הוא אכן נחשב כמי שהמציא כמה רכיבים של הטוסטר החשמלי. אלן מקמסטרס מדען סקוטי בסוף 1890 נחשב כמי שיצר את הטוסטר החשמלי כשהשתמש בחוטי ברזל. אבל המצאתו נתקלה בקשיים כי החוטים הותכו ונשברו עקב החום הרב”.

מי שבאמת המציא את הטוסטר ככל הנראה מתהפך בקברו, אבל אנחנו אלה שצריכים להיות מודאגים, כי המציאות סביבנו מלאה בסיפורי בדים שאינם תוצאה של מעשה קונדס של שני סטודנטים משועממים, אלא מעשי מרקחה של אמת ובדיה שמניעים את העולם, קוטלים חיי אדם בהרף עין וחומדים את החופש והחירות האנושית – בדרך כלל לשם בצע כסף.
תרמית מקמסטרס מוכיחה את מה שאנחנו יודעים היטב ולומדים שוב ושוב כל יום מהתקשורת: שקר שחוזרים עליו שוב ושוב יהפוך לאמת ויתקבע בתודעה ללא יכולת לעקור אותו.
תגובות