להרטיב את החוק היבש

שמחתי עד מאוד עם היוודע לי דבר המינוי שלי לתפקיד שרת המשפטים והצדק בממשלה האלטרנטיבית של בראשית. לדעתי, הרבה יותר טוב להיות שרה בממשלת הצללים של עיתון בראשית מאשר בממשלה האמיתית. בכוונתי לגשת מיד לעבודה כי המלאכה מרובה מאד, והדחיפות גדולה ביותר. על שולחני מונחת תוכנית עבודה מסודרת מלאה והסעיף הראשון שבה הוא: רפורמה מקיפה במישור האידיאולוגי. וביתר פירוט: השבת האיזון העדין בין צדק, מוסר ואתיקה, לבין מה שמכונה “החוק היבש”. 

מערכת המשפט אמורה לסגור את הפער בין המציאות הקיימת לבין מציאות צודקת יותר, הוגנת יותר ושוויונית יותר. “צדק” היא לא מילה גסה, היא משאלת לב של כולנו. אבל במערכת המשפט הישראלית היא הפכה למילה גסה וזה רע מאוד. לכן, לתפיסתי, מערכת המשפט זקוקה לפני הכל לשיפוץ אידיאולוגי. היא חבולה ומשופשפת משנים של התמודדות מערכתית עם כמויות הולכות וגדלות של תיקים והליכים, במהלכן היא הפכה לטכנוקרטית ותו לא. 

הנחת המוצא שלי בפעילותי כשרת המשפטים היא שאזרחי המדינה נדחפו בעל כורחם ממעמד של אזרחות – בעלי זכויות רבות ומעט חובות, למעמד של נתינות – בעלי חובות רבים ומעט מאד זכויות. למעשה נותרה בידינו כמעט אך ורק זכות ההצבעה בבחירות. מרבית הזכויות האחרות נשללו באופן הדרגתי ומניפולטיבי, לשם הגדלת “טובת הכלל”, הגדלת זכויות של מיעוטים מיוצגים סקטוריאלית והכפפת אוצר המדינה לשליטת התאגידים הגלובליים. מיומי הראשון בתפקיד, אנסה לדחוף חזרה לעבר איזון נכון והוגן עבור האזרחים. הרשויות הציבוריות בישראל שכחו שהן משרתות הציבור ולא להפך.

כיום, המערכת החשובה הזו פועלת על פי חוקים, תקנות, צווים ונהלים “יבשים”, בעודה מתעלמת משאלות מוסר מהותיות, אתיקה וצדק. משרדי יפעל להקמת מערכת יעילה ונגישה לכל שתקדם את טובת החברה ותשאף (בלי למצמץ!) לחזק את מוסדות הצדק והמוסר ולקדם ערכי שוויון. היא תהיה אמפטית וקשובה אבל גם מידתית וחכמה. בהיבטים הפליליים, אפעל להשבת יחס סביר ומידתי בין עונשים לעבירות. לא יעלה על הדעת כי גניבה תענש באופן חמור הרבה יותר מרצח. לא יתכן ששופטים באולמות שכנים יפסקו באותו עניין פסיקות הפוכות – מה שקורה בבתי המשפט כדבר שבשגרה.

החל מיומי הראשון כשרת המשפטים והצדק אלקט ואאסוף אנשי משפט איכותיים בפועל, כאלה שחייהם עוברים עליהם בין כתלי בית המשפט, יחד עם אנשי רוח וחברה. ההרכב האנושי המקצועי העשיר הזה יקיים דיוני עומק בשאלה איך מתקנים את המערכת ומחדשים אותה באופן שהיא תשרת את המטרות המובהקות שלה (צדק ומוסר בסיסי) ולא תמשיך להיות מה שהיא היום – מטחנת הליכים, פרוצדורות, עם נגישות לעשירים בלבד. החבורה הזו, בהנהגתי, תשב על המדוכה ותחשוב יחד איך משקמים את אמון הציבור שאבד, ובצדק. זו לא תהיה עוד ועדה שיאכלו בה בורקסים, כי אם ועדה שתיתן עבודה אמיתית בתנאים קשים: פרק זמן קצוב, בהתנדבות מלאה ועל תפריט פירותני בלבד ?

הדבר הבא על סדר היום שלי כשרה החדשה יהיה חוקה לישראל ובית משפט לחוקה. דעתי היא כי אנחנו חייבים חוקה. היא תגן עלינו מפני עצמנו, וגם מפני זעמו של העולם הצבוע, אשר מפר בעצמו על ימין ועל שמאל חוקי זכויות אדם למכביר. אותו עולם ששותק כשפוטין או ביידן מפרים זכויות אדם בסיסיות, אבל כשישראל שוללת זכויות בסיסיות, לטעמו, בן רגע, כל אזרחי ישראל חוזרים להיות “זקני ציון” הניזונים מדם ילדים. אנו זקוקים לחוקה מפני שאין לנו באמת בית דין גבוה לצדק. אין בג”צ. זו מילה ריקה. למדינת ישראל אין חוקה, כי אם תהיה חוקה, המדינה תיאלץ להודות שלערבים (למשל) מגיעות זכויות אדם שוות לכל נפש וזה ענין שמפחיד הרבה ישראלים.

בימים האלה מתקשקשים לעייפה בשאלת פסקת ההתגברות, וכל זה קורה, לעניות דעתי, משום שמדינת ישראל מצויה בשלב ההתבגרות. זו מדינה שטרם הבשילה להיות מדינה בוגרת שמסוגלת להתמודד עם העובדה שכל בני האדם החיים בקרבה זכאים לזכויות אדם. הפחד ממתן זכויות למיעוטים בכלל ולערבים בפרט, הוא פחד היסטורי קמאי שמונע עדיין מפוסט טראומה במוחה הקולקטיבי של האומה שלנו. אין ספק שכדי לעגן חוקה בישראל יהיה צורך לעבור כמה משוכות רציניות. אבל אם לא נעז ונלך לכיוון הזה, יבוא היום, והוא לא רחוק, שהכדור המשפטי הזה ינחת במגרש שלנו, עם תביעה/טענה טענה לשליטה בלתי חוקית, בלתי מוסרית ובלתי אנושית באוכלוסיה עצומה שאינה מקבלת זכויות כפי שמגיע לה מתוקף החוק הטבעי. 

הסעיף השלישי בתוכנית העבודה שלי הוא פיצול (בחקיקה) של תפקיד היועץ המשפטי לממשלה לשלושה תפקידים שונים: 1.היועץ המשפטי לממשלה, שיעסוק בייעוץ לממשלה, בסיוע בניסוח חקיקה וכדומה. 2. התובע הכללי, שיעמוד בראש מערכת התביעה הפלילית. 3. מי שמייצג את המדינה בערכאות, שיעמוד בראש מערך הייצוג בתביעות אזרחיות ומנהליות בפני בתי המשפט השונים. וכל זה יעוגן בחוק באופן בהיר ומסודר. נכון לעכשיו, היועץ המשפטי לממשלה הוא אחד היצורים הכי מוזרים שחיים בקרבנו. “יועץ” נשמע לכאורה כמו משהו רך כזה, שאינו בעל סמכות להחליט, אינו מחזיק בכוח רב אלא רק משיא עצות. נכון? האמת היא שהיועץ המשפטי לממשלה הוא אחד התפקידים החזקים והמשמעותיים בין אנשי הציבור והוא אינו נבחר ציבור אלא ממונה על ידי הפוליטיקאים הנבחרים. הוא עומד בראש המערכת המשפטית של הרשות המבצעת ושל השירות המשפטי הציבורי בישראל. במהלך השנים, ניתנו לו סמכויות רבות. 

היועמ”ש ממונה לקדנציה אחת בת שש שנים. הוא משתתף בישיבות הממשלה, מקבל החלטות לגבי הגשת כתבי אישום, ניהול הליכים פליליים, העברת ביקורת על פעולות הממשלה ועוד. בעולם המעשה, ליועץ המשפטי לממשלה יש כוח גדול הרבה יותר מאשר לשר המשפטים ולעיתים הוא בכלל ראש הממשלה האמיתי. משרתו יציבה וכמעט בלתי ניתנת לתקיפה והחלטותיו לעיתים נדירות זוכות לביקורת כלשהי. יצרנו לעצמנו מפלצת שהגיע הזמן למגר אותה, לשנות את הגדרות הסמכות והתפקוד שלה. 

הגענו לסעיף מספר 4. שינוי מהיסוד של האופן שבו ייבחרו שופטים בישראל. המשרד יקים מערך לבחינת המועמדים הן במבחני ידע והן במבחני אישיות. כל מי שרוצה ניגש לבחינה, הטובים ביותר עוברים שלב. שלב המיונים והציונים שקוף לחלוטין לציבור. בסופו של תהליך שקוף ומקצועי שאין בו שום רכיב פוליטי, המתאימים ביותר ישולבו במערכת. אפס פרוטקציות, ללא העדפות ובלי קיצורי דרך. שופטים לא יבחרו עוד על ידי פוליטיקאים ולא על ידי נציגיהם אלא אך ורק על ידי מערך מקצועי שימיין את הטובים ביותר. בשום שלב של התהליך המועמדים לא יישאלו האם הם “ימין או שמאל”. 

בחירת שופטים היא עניין מורכב וחשוב מאין כמוהו. שני שיקולים שאמורים להיות רלוונטיים: מקצועיות ואנושיות. בעוד מה שקובע כיום הם הקשרים, החברים, הדעה הפוליטית, השותפים וקרובי המשפחה. כל אלה אינם קריטריונים רלוונטיים לבחירת שופטים והם יעברו מן העולם. בנוסף, תהיה אפשרות מעשית לפסילת שופטים. שופט מוטה, שופט פוגעני, שופט שמשפיל עדים, וממשיך לתפקד כרגיל, אלה הן עדויות לכך שמשהו לא תקין במערכת. שופטים שנותנים החלטות ללא שמיעת שני הצדדים, שופטים שמעדיפים באופן מובהק צד אחד על פני האחר, שופטים שמתעלמים במפגיע מגילויי אלימות מוכחים (כולם מקרים אמיתיים שבהם אני נתקלת בבתי המשפט), כיום אי אפשר לפסול אותם. השופטים מוגנים ולא משנה עד כמה ירחיקו לכת בהתנהלות לא שיפוטית, לא מוסרית ולעיתים אפילו לא חוקית. משרדי יזום הקמת מערך מסודר לפסילת שופטים. זו תהיה ערכאת שיפוט לשופטים. נגישה לכל, שקופה לכל וכפופה אך ורק לביהמ”ש לחוקה. הערכאה תפעל הן בהיבט המשמעתי והן בהיבט המשפטי ותכריע באופן מקצועי ואובייקטיבי בבקשות פסילה. 

בנוסף, אבצע רפורמות בתחום אגרות בית המשפט. הדרך הנכונה לטעמי אינה הצבת שומר בשער וגביית אגרת כניסה גבוהה, אלא בהצבת שומר בשער היציאה. כיום, אם ביקשתם פסילת שופט ובקשתכם נדחתה, את הערעור תגישו ישירות לנשיאת בית המשפט העליון ועל מנת לזכות בכבוד, יהיה עליכם להיפרד מסכום של 16,000 ש”ח. לו חשקה נפשכם בערעור בנושא מסוים לבית המשפט המחוזי, תצטרכו לשלם דמי ערובה בגובה ממוצע של 25,000 ש”ח, וזה כמובן ללא קשר לתשלום שתאלצו לשלם לעורכי הדין שהסכימו להזיע עבורכם. 

המפלצת הבירוקרטית למדה איך להעלות את מחיר הכניסה להיכלי הצדק כאמצעי להתמודד עם עומס, הצפה וקריסת מערכות. במילים אחרות, המדינה מייקרת את הזכות הבסיסית לקבלת סעד משפטי כדי להקטין את כמות ההליכים. הדרך הזו אינה מקדמת צדק ושוויון אלא מייצרת דבר אחד בלבד: שירות לעשירים. גבירותיי ורבותיי מהפך: כל מי שחפץ להיכנס בשערי המשפט, יבורך ויוכל להכנס בעלות סמלית ממש. כך אקדם שוויון חברתי וכלכלי. מי שינצל לרעה את היד המושטת, יבוא “לבלבל את המוח” ולבזבז את זמנו היקר של בית המשפט, ייאלץ לשלם על כך ביציאה. תביעות סרק יחויבו בהוצאות גבוהות והאגרה תיגבה בסופו של ההליך כחלק מהכרעת השופט בתום ליבם של הצדדים ובהתנהלותם המוסרית והאישית ולא רק בתוצאה המשפטית של ההליך. 

אנו ננהיג גם שקיפות בכל שלבי ההליך המשפטי. כמו שרופא לא יכול לדעת לנתח גם אף וגם רגל, כך שופט לא יכול להיות מומחה גם במקרקעין וגם בנזיקין. לעיתים קרובות מדי, פסקי הדין מבוססים על טעויות משפטיות מביכות של שופטים מאחר שמדובר בשופט או שופטת שהם אינם מקצוענים בתחום השיפוט. רבים מהדברים המתועדים בפרוטוקול בית המשפט אינם שיקוף נכון של מה שהתרחש בפועל. מערכת המשפט כולה תעבור לתיעוד וידאו של כל הישיבות, והנגשת התיעוד לצדדים במערכת נט המשפט. התיעוד יקטין את עיוותי הפרוטוקול, את המזג האלים לעיתים של השופטים, ואת עיוותי הדין. זוהי לא השקעה כספית גדולה מדי והתועלת שתצמח ממנה עצומה. ובכל הנוגע למקצוענות – יש לייצר תתי התמחויות. שופטים שעוסקים במקרקעין צריכים להיות מומחים בתחום, ואלה שעוסקים במיסים, צריכים להיות מומחים בתחום המיסים. המצב כיום בלתי נסבל כאשר בערכאה הראשונה, שופטים הם כמו רופאי משפחה – עוסקים בהכל, מחליטים בתחומים שאינם מקצועיים בהם ומסבים נזקים במקום לעשות צדק. 

יש באמתחתי עוד רשימה ארוכה של סעיפים לביצוע, אבל קצרה היריעה ולכן אפרטם רק בתמצית: הכנסת הגישור לתוך המערכת המשפטית ובחינם; ביטול הלוביסטים בכנסת, איסור על חברי כנסת להיפגש עם לוביסטים והוצאת העיסוק אל מחוץ לחוק; רפורמה בבתי המשפט לענייני משפחה; פעולה למען חקיקת חוק משאל עם (כחלק מהחוקה); פעולה למען חוק שוויון זכויות אזרחי, וביטול כל ההעדפות הסקטוריאליות בקיום חובה אזרחית; הקמת בתי משפט קהילתיים, בערכאה חדשה נמוכה מבתי משפט השלום אשר יעסקו בסכסוכים בתוך קהילה בדרך הגישור, בחינם.