הוליווד נגד ה-AI

פריצת הדרך המשמעותית ביותר של הבינה המלאכותית השנה היא היכולת שלה לבצע משימות יצירתיות שבעבר נחשבו נחלתם של בני האדם בלבד. וכך, תעשיית הסרטים בהוליווד מתמודדת עם יריב בלתי צפוי – בינה מלאכותית (AI). בעוד הבינה המלאכותית טומנת בחובה את ההבטחה ליעילות ולחדשנות, היא גם מביאה איתה שיבוש מתמשך המאיים על המהות של תעשיית הקולנוע והמוזיקה.

הפלישה הבלתי פוסקת של בינה מלאכותית למחוזות יצירתיים משתקפת בהופעת מוזיקה וקולות שיצרה בינה מלאכותית. דוגמאות מוצלחות לכך הן השיר של דרייק Heart on my Sleeve, שהוא יצירה של בינה מלאכותית שהוסרה מספוטיפיי ונפסלה למועמדות לגראמי, או השיר שבו השתמש דייוויד גואטה בקולו הסינתטי של הראפר אמינם ובמילים שכתבה בינה מלאכותית. מומחים כמו כותב השירים קווין גריפין מאמינים שהבינה המלאכותית מתקדמת במהירות לקראת היום שבו תוכל ליצור להיטים שאי אפשר יהיה להבחין בינם לבין יצירות אנושיות. הזמרת גריימס החליטה לנסות מודל עסקי ייחודי שבו היא תרמה את קולה למעריצים, והסכימה לשתף אותם בתמלוגים בעבור השירים שהם יצליחו לייצר.

אחד החששות הבולטים ביותר הוא הדחיקה לשוליים של אומנים ושל כותבי שירים אנושיים. ככל שה-AI הופכת מיומנת יותר ביצירת מוזיקה המשקפת סגנונות של מוזיקאים מפורסמים, עשויים אומנים למצוא את עצמם מוחלפים באלגוריתמים. קחו, למשל, את היכולת לכתוב מילים או להלחין שירים בלחיצת כפתור. Chat GPT, כלי מבוסס בינה מלאכותית, יכול לכתוב שירים שלמים – יכולת שהיא ברכה וגם קללה עבור התעשייה היצירתית. בעוד בינה מלאכותית יכולה לעזור לייעל את התהליך היצירתי יש לה גם פוטנציאל להפחית מערך האומנות האנושית. קווין גריפין מייעץ לאומנים ללמוד את היכולות של AI ואת ההשפעותיה, תוך שהוא דוגל בשימוש אתי בטכנולוגיה.

יתרה מכך, כניסתה של AI להוליווד אינה מוגבלת למוזיקה. כעת אפשר להפיק סרטוני זיוף עמוק בהשתתפות שחקנים אגדיים, ולמעשה “להחיות” אותם לתפקידים חדשים. בעוד הטכנולוגיה יכולה לחולל מהפכה ביצירת סרטים היא מעלה שאלות אתיות הנוגעות להסכמה, לפרטיות וליושרה אומנותית. מצד אחד, שימוש בכלים כאלה מאפשר להצעיר את שחקני הוליווד המזדקנים כדוגמת האריסון פורד בסרט אינדיאנה ג’ונס החדש או מארק האמיל בסדרת המנדלוריאן. מצד שני, טוענים מומחים שהוליווד נמצאת במרחק של שנה אחת מיצירת סרט קולנוע באורך מלא שהוא יצירה של AI בלבד. בטלוויזיה האולפנים הגדולים כבר משחקים עם הטכנולוגיה. לדוגמה, סדרת דיסני-מארוול Secret Invasion שבה נעשה שימוש בדמות של סמואל ג’קסון במהלך הקרנת כתוביות התוכנית.

הוליווד שובתת, גם בשל תנאי שכר, אך נושא הבינה המלאכותית הפך מרכזי כאשר האולפנים הגדולים איימו שיחליפו את השחקנים ואת התסריטאים ב-AI. זוהי השביתה המשותפת הראשונה של אנשי שני המקצועות הללו, כאשר האיום על מקומות העבודה שלהם ממשי – חברת נטפליקס פרסמה משרת מפתח AI בשכר מפלצתי, דיסני העלתה מספר גדול של משרות בתחום, כולל בחטיבת התוכן, ומובן שלאפל ולאמזון יש יכולות פנימיות בתחום ה-AI.

עולם הבידור עומד בפרשת דרכים. בעוד הבינה המלאכותית מבטיחה נוחות חסרת תקדים ופוטנציאל יצירתי, שימוש לרעה בה עלול להוביל לדחיקה לשוליים של אומנים אנושיים ולשחוק את האותנטיות שמגדירה את התעשייה. על הוליווד לאמץ באחריות את הבינה המלאכותית, תוך שמירה על שלמות האומנות ומינוף הטכנולוגיה ככלי יצירתי, ולא כתחליף לכישרון אנושי אמיתי. הקרב בין אומנות לאלגוריתמים מתחמם, ואולי הדיסטופיה שמציג הפרק בשם “ג’ואן היא איומה” בעונה החדשה של “מראה שחורה” בנטפליקס, שבו שירות סטרימינג מעלה תוכנית המבוססת על חייה של אישה רגילה שעוקבים אחריה באמצעות הטלפון והמצלמות בביתה, ומגלמים אותה אוואטרים של שחקנים הוליוודיים, לא רחוקה כל כך.