שיר במגירה – לימור בלס

לימור בלס, “לוחנת חופש”, היא טרובדורית – יוצרת וזמרת נודדת – שמופיעה עם שיריה המקוריים בארץ ובעולם


הַדְלִיקוּ אֶת הַחֲדָשׁוֹת

כִּי יֵשׁ מִבֶּזֶק

הָעָם הַיְּהוּדִי תָּקוּעַ בַּמִּשְׂחָק

אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת

וְהַיָּד עוֹד נְטוּיָה

מָה שֶׁהוֹוֶה, מָה שֶׁיִּהְיֶה

הוּא בְּדִיּוּק מָה שֶׁהָיָה

עָבַרְנוּ אֶת פַּרְעֹה? לֹא

פַּרְעֹה עָבַר אוֹתָנוּ

עֲבָדִים הָיִינוּ

עֲבָדִים עֲדַיִן אָנוּ

לִזְכֹּר וְלֹא לִשְׁכֹּחַ

לִשְׂנֹא וְלֹא לִסְלֹחַ

לִפְנֵי לוּחַ הַכֶּפֶל כְּבָר שָׁטְפוּ לָנוּ תַּ’מּוֹחַ

וְהִמְשִׁיכוּ בַּטְּקָסִים, עֵת מָחִינוּ דִּמְעוֹתֵינוּ

סִפְּרוּ לָנוּ שֶׁטּוֹב לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ

עַם הַנֶּצַח לֹא מוֹאֵס בְּדֶרֶךְ לֹא נִגְמֶרֶת?

עַד מָתַי נַמְשִׁיךְ לִצְעֹד,

כְּאִלּוּ אִי אֶפְשָׁר אַחֶרֶת?

עַם נִבְחָר צוֹעֵד – לְאָן?

עוֹד מִזְבֵּחַ כְּבָר מוּכָן

אוֹת עַל מֵצַח מְסֻמָּן

עִם לָנֶצַח קָרְבָּן

אָז הַאֲזִינוּ, יֵשׁ לִי סְקוּפּ

אֲנַחְנוּ סוֹבְבִים בְּלוּפּ

לֹא מְשַׁחְרֵר כְּמוֹ הֻלָּהּ הוֹפּ

סוֹגֵר כְּמוֹ נָאצִי בְּלִי הַסּוֹפּ

נוֹתְנִים כָּתֵף לְחִסּוּנִים

שׁוֹלְחִים לַמָּוֶת עוֹד בָּנִים

אֶחָד בְּעֵת שֵׁרוּת קְרָבִי

אַחַר אֵרוּעַ לְבָבִי

כְּמוֹ בָּרוֹמָן שֶׁל אוֹרְוֶל ג’וֹרְג’

נֶאֱמָנִים רַק לַשִּׁלְטוֹן

כְּמוֹ אֵצֶל זוֹ’זָה סָרָאמָאגוֹ

נִדְבָּקִים בְּעִוָּרוֹן

בְּמִשְׂחָק שֶׁל יְלָדִים

חַיָּל מִפְּלַסְטִיק וְרוֹבִים

בּוּם בּוּם בּוּם עַל הָאוֹיְבִים

כִּי אֲנַחְנוּ הַטּוֹבִים

וּבְיַחַד נְנַצֵּחַ, צוֹהֲלִים שִׁלְטֵי חוּצוֹת

אֲבָל הוֹרִים עוֹד מַדְפִּיסִים פְּנֵי יַלְדֵיהֶם עַל הַחֻלְצוֹת

אָז מִי יוֹדֵעַ מָה זֶה נִצָּחוֹן, וּמִי מַפְסִיד?

וְאִם עוֹזֵר לִכְתֹּב הֶחְזִירוּ אֶת הַחֲטוּפִים בַּפִיד?

כֻּלָּנוּ פֹּה בַּפּוֹסְט

כֻּלָּנוּ פֹּה בִּטְרָאוּמָה

כֻּלָּנוּ מְשַׂחֲקִים תּוֹפֶסֶת

עִם הַגְּבֶרֶת קַארְמָה

עַד שֶׁלֹּא נָעֵז לִבְלֹעַ תַּ’גְלוֹלָה הָאֲדֻמָּה

נִזָּרֵק מִמִּלְחָמָה לְמִלְחָמָה, לְמִלְחָמָה…

עַם נִבְחָר צוֹעֵד – לְאָן?

עוֹד מִזְבֵּחַ כְּבָר מוּכָן

אוֹת עַל מֵצַח מְסֻמָּן

עַם הַנֶּצַח – קָרְבָּן

עִם לָנֶצַח קָרְבָּן

מִי שֶׁחוֹטֵף מַכּוֹת בַּבַּיִת

בַּכִּתָּה הוּא יְכַפְכֵּף

הָעִקָּרוֹן תָּמִיד תָּקֵף

מֻתְקָף הוֹפֵךְ לִהְיוֹת תּוֹקֵף

הִגִּיעַ זְמַן שֶׁנִּלְקַק

אֶת הַפְּצָעִים שֶׁעַל לִבֵּנוּ

הֲרָעָה לֹא מִבַּחוּץ

אוֹיֵב נִמְצָא בְּתוֹךְ תָּכְנוֹ

עַם נִבְחָר צוֹעֵד לְאָן

עוֹד מִזְבֵּחַ כְּבָר מוּכָן

אוֹת עַל מֵצַח מְסֻמָּן

עִם לָנֶצַח… ?


ניתן להזמין את לימור אליכם הביתה להופעה בשיטת הכובע. להזמנות ולשאלות: 0526649606

כתבות שאולי יעניינו אותך

חלומות של מלכים

אינני יודעת אם שלומי ברכה קיבל השראה מפרשת השבוע כשכתב את הלהיט של להקת משינה, אבל חוטי משמעות כפולים מחברים בין השיר הנהדר הזה לבין פרשת מִקֵּץ. המשמעות הכפולה של קץ ויקיצה משחקת בין פסוקי הפרשה כבר בראשיתה: “וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם…

פרעה זה גם פה

למה פרעה לא נכנע למרות כל המכות שהוטחו בארצו? זו תודעת ההגמוניה השלטונית: ליבה כבד ונוקשה, מכורה לסיפור של עליונותה האלוהית ולכלכלת שפע המבוססת על שעבוד וניצול

למה פרעה לא נכנע למרות כל המכות שהוטחו בארצו? זו תודעת ההגמוניה השלטונית: ליבה כבד ונוקשה, מכורה לסיפור של עליונותה האלוהית ולכלכלת שפע המבוססת על שעבוד וניצול

עזה כמוות אהבה

אולי כל הטרגדיה הזו נכתבה מראש כשהחלטנו להחיות את שפת התנ"ך, זרועה מוקשים חיים של מלחמות קודש וחורבן. אבל בעברית העתיקה טמונים גם זרעים של תקווה ושלום, ממתינים שמישהו ישקה אותם

אולי כל הטרגדיה הזו נכתבה מראש כשהחלטנו להחיות את שפת התנ”ך, זרועה מוקשים חיים של מלחמות קודש וחורבן. אבל בעברית העתיקה טמונים גם זרעים של תקווה ושלום, ממתינים שמישהו ישקה אותם

בשבילה גיבורים מתים

בשבוע שבו שר המשטרה של ישראל נכנס בכוח להר הבית עם 1,500 מתפללים יהודים חשוב לזכור: ירושלים הוכתרה כעיר קדושה הרבה לפני שניכסנו אותה, ומאז ועד היום שלוש הדתות הגדולות (או ארבע אם סופרים את היבוסים) עושות שימוש ציני באלוהים מתחלפים כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו בין חומותיה. זה ייפסק ביום שהמאמינים יבינו את מה ששלמה המלך ניסה להסביר לשווא: אין באבנים יותר קדושה מאשר בקוציו של דרדר או ברעמתו של חמור

רגע אחרי שבן גביר ו-1,500 יהודים עלו בכוח להר הבית, אירית ינקוביץ מסיירת בירושלים הקדומה ומדגימה כיצד שלוש הדתות הגדולות עשו שימוש פוליטי וציני באלוהים מתחלפים, כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו (וזורמים) בין חומותיה

על שמיטה ושליטה

תארו לכם שמיטת חובות. פעם בשבע שנים כל שירותי הגבייה, הריבית, ההוצאה לפועל הציבוריים, הפרטיים או האפורים, יוצאים לפגרה. לא נוגשׂים ולא נושׁים. למשך שנה שלמה תיעלם העננה האפורה–שחורה מעל ראשיהם של הלווים והחייבים.

תארו לכם שמיטת חובות. פעם בשבע שנים כל שירותי הגבייה, הריבית, ההוצאה לפועל הציבוריים, הפרטיים או האפורים, יוצאים לפגרה. לא נוגשׂים ולא נושׁים. למשך שנה שלמה תיעלם העננה האפורה–שחורה מעל ראשיהם של הלווים והחייבים.

מקריבים את הילד למוֹלך

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

מטריד לחשוב כמה אנרגיה נדרשת כדי לשכנע אנשים לא להקריב את ילדיהם. מטריד לחשוב כמה פופולרי יכול להיות מנהג שכזה, כדי לשרוד דורות ארוכים למרות האיסור המפורש

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

החיים, עכשיו במבצע!

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא אוסף מטוריו האישיים של גבי ניצן (באדולינה, פרא, שובה של המלכה ועוד), שהתפרסמו במגזין “בראשית” בשלוש השנים האחרונות. בכתיבה שופעת הומור, כנות ורגישות, הוא מזמין אותנו לעצור לרגע מהמרוץ ולהפנות את תשומת ליבנו לאלומות האור שבוקעות מתוך שגרת החיים המאתגרת של ישראל ב-2025.

פרקי הספר נוגעים בפשטות ובישירות, כמיטב סגנונו הייחודי של ניצן, בנקודות הכואבות של המציאות הישראלית. יש בהם רגעים של פחד ואימה לצד אומץ ואהבה, בדידות וניכור לצד חיבור עמוק לאדמה ולשורשים, כך הם מצליחים להאיר מחדש את מה שאנחנו שוכחים לפעמים לראות: את עצמנו.

“החיים, עכשיו במבצע!” הוא ספר פוקח עיניים, חכם וחשוב, שמזכיר לנו כמה חיוני להטיל ספק בכל מה שנדמה כאקסיומה, וכמה נפלא ופגיע להיות בני אדם. זהו ספר שמזמין כל אחד מאיתנו לחיות את החיים במלוא עוצמתם – כאן ועכשיו.

[login_fail_messaging]