שוטףפלוס – ספרים

לגיל הרך ולגן

חשוב לחשוב

לא מזמן חיפשתי ספר מתאים לצמד זאטוטים אהובים שהגיעו לביקור מחוצלארץ, חיטטתי בארון – ופתאום מצאתי את הכותר המלבב הזה מ-2007, איזה אושר! הוא בטח מעולה גם באנגלית, אבל התרגום של לאה נאור הופך אותו לאוצר של ממש – בדיוק מה שצריכים פעוטות שהתחילו לדבר לא כל כך מזמן. תראו איזה יופי:

“מה שחשוב בכף/ שכיף לאכול בה./ כמו אֵת חפירה/ עדינה וזעירה./ היא לא שטוחה/ היא קעורה./ מחזיקים אותה ביד/ מכניסים אותה לפה./ אבל מה שחשוב בכף/ שכיף לאכול בה”/. ובכפולה אחרת: “מה שחשוב בגשם/ שהוא רטוֹב./ הוא נופל מהשמים/ יש לו צליל רך/ וטוב./ הוא מבריק את הכל./ הוא שוטף את הרחוב. / וצבעו כמו צבע האוויר./ אבל מה שחשוב בגשם/ שהוא רטוֹב”. ויש גם מה שחשוב בעשב (שהוא ירוק), ומה שחשוב בתפוח (שהוא עגול), ומה שחשוב בשמים (שהם תמיד שם) ומה שחשוב בנעליים (שנועלים אותן על הרגליים) ועוד ועוד, ולבסוף “מה שחשוב בך” (שאתה זה אתה/ שאת זו את). מה שנכון…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

שבוע הספר

לפני כמה ימים, מישהו שאני לא מכיר בירך אותי בסופרמרקט ושאל “נו, איך בילית את החג?” ניסיתי להריץ במוחי במהירות את חגי היהודים, שאותם אני זוכר בעיקר בזכות העובדה שלילדה יש חופש ואני יכול לישון כמו בנאדם. בסוף נכנעתי. הוא נראה מאוכזב…

קחו את הילד, תחזירו לי אותו בגיל 18

יותר ויותר גנים ומעונות מרושתים במצלמות מעקב שבולשות אחרי תנועת הגננות. אבל שום מצלמה לא מופנית אל ההורים, ואל האחריות שלהם

יותר ויותר גנים ומעונות מרושתים במצלמות מעקב שבולשות אחרי תנועת הגננות. אבל שום מצלמה לא מופנית אל ההורים, ואל האחריות שלהם

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]