עטוף ברחמים

פרשת השבוע - פרשת "בראשית"

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ׃ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ (בראשית א’:א-ב). כך מתחיל סיפור הבריאה המוכר כל כך, הנראטיב העברי הקדום שהפך אוניברסלי לכמה שנות אלף לפני שהחלה לרדת קרנו המיתית והחלה לעלות קרנן המדעית של תורות אחרות על מפץ גדול, על מרק קדום, על אבולוציה. עד שגֵּן התורשה תפס את מקומו של גַּן העדן. ועדיין. הוא שם, צרוב בתודעתנו ובכל נימי תפקודינו כיצורים אנושיים. זה הסיפור שיצר את יחידת הזמן השבועית, שהאנושות כולה מתנהלת בתיאום על פיה, כאילו זו דרך הטבע, על אף שאין עוד יצור שבמצבו הטבעי, הפראי, יודע מה זה “שבוע”. 

זה הסיפור המובן לנו מאליו כל כך בעודנו מסתובבים בעולם, רודים בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל־הָאָרֶץ וּבְכָל־הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ, (א’:כו), מדברים, ממציאים מילים וקוראים שמות לְכָל־הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה (ב’:יט) ולכל שאר מיני היצורים, הצמחים, הסלעים והחלקיקים ביקום. אך מה שהיום כה מובן מאליו, היה בזמנו, כלומר בראשית הזמן, מהפכני…



תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)

לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.

מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?

טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.

לוגו

כתבות שאולי יעניינו אותך

לפני שמהים ישאר רק המוות

הסרט ״שומרי ים המוות״ אסף 3 שחיינים מישראל, ירדן ופלסטין לחצות את ים-המלח במשוה-מחאה למען הצלתו. הם נתקלו בלא מעט בולענים בדרך

הסרט ״שומרי ים המוות״ אסף 3 שחיינים מישראל, ירדן ופלסטין לחצות את ים-המלח במשוה-מחאה למען הצלתו. הם נתקלו בלא מעט בולענים בדרך

דג ממולא

(בכספית, דשן, חלקיקי פלסטיק, כימיקלים וחומרי הדברה)

זוכרים את סיפור הילדים “סיר הסירים” מאת אלונה פרנקל? ספר חינוכי שמלמד ילדים לעשות קקי בסיר ולא בחיתול. הספר יצא לאור בשנת 1975 וזו אולי הסיבה שאחרי שהילד מסיים את עשיית צרכיו בסיר, הספר מסתיים בשורות המלבבות: “‘שלום פיפי! שלום קקי!” אמר נפתלי. ‘להתראות בים!’ אמרתי אני, אמא של נפתלי והורדתי את המים.” בשנות ה-70 זו היתה הנורמה: נשפוך את הביוב לים, הוא כבר יספוג את הכל, הוא כל כך גדול, עד כדי כך גדול כשכאשר נבוא ונרחץ בו להנאתנו, לא נרגיש בכלל בדבר.

מכחישי קימורים

תנועת כדור הארץ השטוח קיבלה תנופה מחודשת בשנים האחרונות, ומצטרפים אליה אנשים נבונים מהישוב. מה מושך כל כך ברעיון שכדור הארץ הוא דיסק שטוח שלא זז לשום מקום? אולי זו תופעת לוואי של אובדן אמון במוסדות שסמכנו עליהם בעיוורון. אולי הגעגוע לימים קדומים ותמים יותר של האנושות. אולי זו תולדה של עידן הפייק ניוז, שבו כל אחד יכול לבחור לו סיפור ולמצוא ראיות ברשת. אולי זו בכלל מזימה מתוחכמת, הטרלה ממסדית שנועדה לפגוע באמינותו של כל מי שמתנגד לקול המרכזי. ואולי - כפי שטוענים השטוחיסטים - פשוט כי הארץ מעולם לא היתה עגולה

תנועת כדור הארץ השטוח קיבלה תנופה מחודשת בשנים האחרונות, ומצטרפים אליה אנשים נבונים מהישוב. מה מושך כל כך ברעיון שכדור הארץ הוא דיסק שטוח שלא זז לשום מקום?

בשבילה גיבורים מתים

בשבוע שבו שר המשטרה של ישראל נכנס בכוח להר הבית עם 1,500 מתפללים יהודים חשוב לזכור: ירושלים הוכתרה כעיר קדושה הרבה לפני שניכסנו אותה, ומאז ועד היום שלוש הדתות הגדולות (או ארבע אם סופרים את היבוסים) עושות שימוש ציני באלוהים מתחלפים כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו בין חומותיה. זה ייפסק ביום שהמאמינים יבינו את מה ששלמה המלך ניסה להסביר לשווא: אין באבנים יותר קדושה מאשר בקוציו של דרדר או ברעמתו של חמור

רגע אחרי שבן גביר ו-1,500 יהודים עלו בכוח להר הבית, אירית ינקוביץ מסיירת בירושלים הקדומה ומדגימה כיצד שלוש הדתות הגדולות עשו שימוש פוליטי וציני באלוהים מתחלפים, כדי להצדיק את נהרות הדם שזרמו (וזורמים) בין חומותיה

דברי עכשיו סבתא, אני שומעת

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

על השתקה מינית-נשית בעולם שבו נשים עדיין עוטות רעלות, ל-בנים עדיין חותכים עורלות, ונשים ננזפות על הבעת גבולות המגע שלהן מול נשיאי מדינות

באר התקווה הטובה

האם נוכל לדרוש תקווה בפרשת וַיֵּרָא? הרי מלכתחילה זה נשמע כמו אוקסימורון, ניגוד פנימי. תקווה היא רגש חיובי שקט ובוטח שמעורר תחושת חיבור ומסוגלות. יראה היא רגש עז, מהלך על תהום הפחד, חושף את קַטְנוּת האדם חסר האונים אל מול הגורל. פרשת וַיֵּרָא רצופה ברגעים של יראה גולמית. חרדות קיומיות שזורות בתוך שרשרת אירועי הסאגה המשפחתית המתוארת בה. גיבוריה – שהצמיחו את הקונסטלציה המשפחתית הסבוכה שהביאה את כולנו, בני ובנות עמי הארץ הזאת, עד הלום – היו הורים יראים והיראה, מסתבר, היא מדריכת הורים גרועה למדי.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. אמנם יפה מאד פירושך למילה רחמנא, אך דומני שהתרגום הנכון הוא רחמן, הלא כן?
    ואולי שורש המילה רחמן היא רחם?

    1. שורש ר.ח.מ הוא אכן שורש כינויי האלוהות בעברית ערבית וארמית – הרחמן, הרחום, אל-רחמאן אל-רחים, רחמנא – ומשמעות השורש בכל השפות זהה, ומייצגת גם את מידת הרחמים הגדולה וגם את האיבר שבו נוצר האדם.

ב ללא רקע

הצטרפו לרשימת התפוצה של בראשית

קבלו עדכונים על כתבות חדשות, תחקירים מרתקים וסיפורים מרגשים 

[login_fail_messaging]