נשכחו במושב האחורי
השאלה "מה עושים עם הילדים" היא עתיקת יומין ואין עליה תשובה ברורה, השאלה "מה לא עושים עם הילדים" כבר יותר ברורה מפעם, או לפחות אמורה להיות
אחת המתנות של עידן הקורונה היא ההצצה שהוא העניק, למי שחפצו בכך, לפער העצום המתקיים בין החיים הרגילים, האמיתיים, של כולנו ומה שמעסיק אותנו בחיים האלה, לבין מה שהתקשורת מדברת עליו, כלומר רוצה שנעסוק בו.
כשאנשים השתגעו כמעט מסגר ממושך, עם מגבלות תנועה מטורפות לחלוטין, בתקשורת לא עסקו כלל במצב הפסיכולוגי והנורמטיבי של הישראלים, ובהשלכות האפשריות על העתיד שלהם. כששוטרים עצרו אנשים בטבע ועטו עליהם ממסוקים בים, התקשורת לא עסקה כלל בחרדה המטורפת מפני המגיפה – חרדה שהיא היתה שותפה מרכזית ביצירתה…
תגובות