נותנים לחתול לשמור על השמנת

במהלך מערכת הבחירות ובעיקר בניהול יום הבחירות, מופעלות חברות המתמחות בטכנולוגיית המידע (IT). בישראל שולטות היום בתחום ארבע חברות גדולות. אחת מהן היא חברת MALAM-TEAM בבעלותו של איש העסקים שלמה אייזנברג, ומדובר בתאגיד ענק הגורף מיליארדים. החברה הזאת והאחרות מנהלות טכנולוגית ודיגיטלית את מערכת הבחירות שלנו לרבות: הוצאת פנקס בוחרים, הצבעה של כל אזרח, ספירת קולות, דיווחים על נתוני הצבעה והתפלגות הקולות.

אז מה החדשות הגדולות והמעניינות כאן? ובכן, מסתבר ששלמה אייזנברג הוא עבריין מורשע, מה שלא הפריע למדינת ישראל להציב תאגיד בשליטתו באחת מנקודות הכוח וההשפעה הכי משמעותיות על תוצאות מערכת הבחירות שלנו. ומה שעוד יותר מעניין הוא לראות במה הוא הואשם והורשע: אייזנברג הורשע בעבירות על חוק ניירות ערך וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בהכללת פרטים מטעים בתשקיף, ברישום כוזב במסמכי תאגיד ובעבירה של הדחה בחקירה.

בפברואר 2004 גזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב 18 חודשי מאסר וקנס של מיליון ש”ח בגין עבירות אלה. הוא ערער לבית המשפט העליון. וביוני 2006, דחה העליון את ערעורו (אבל, הפחית את העונש ל-12 חודשים מאסר, כדי שלא תהיה איפה ואיפה בין עונשו של אייזנברג ובין עונשו של הנאשם אחר באותה פרשה). הקנס של מיליון ש”ח נותר בעינו. וכה כתבו שופטי העליון שדחו את ערעורו: “בית המשפט מצא כי המערער ביצע עבירה של קבלת דבר במרמה אף בקבלת היתר הרשות לניירות ערך לתשקיף הנפקת הזכויות. במגעיו של המערער עם הרשות לקראת קבלת האישור לתשקיף, יצר המערער את המצגים הכוזבים שצוינו: העלים את תנאי ההתקשרות עם האחים יסלזון והתחמק ממתן תשובות אמת לשאלות הרשות בעל פה ובכתב (ת/32). גם הדיווח לרשות על קבלת אישורי האסיפות כדין היה בבחינת מצג כוזב, שהרי אישורים אלה הושגו, כאמור, במרמה.”

אז נכון, אייזנברג שילם את חובו לחברה. ונכון, חלפו 17 שנה ובנאדם יכול להשתנות. אבל בהתחשב בסוג העבירות ובטבען, עדיין ראוי לשאול – באיזה יקום זה הגיוני שזה האיש הנכון לשבת בצומת כל כך מרכזי ואסטרטגי הנוגע לבחירות ולתוצאותיהן, ומדוע הוא זה אשר מנהל חברה שיכולה לשנות נתונים ופרטים בהינף מקלדת…?

כולנו יודעים היטב שבישראל 2022, שיטת ה”סמוך” עדיין מושלת. היא אפילו מקבלת משנה תוקף בעידן הטכנולוגי שבו אדם אחד בתפקיד אחד יכול להכניס נוסחה אחת למערכות מחשב, והתוצאות שמתקבלות הן אחרות. כל זה מציב בפנינו שאלה מהותית: מי בעצם מפקח על כל העסק הזה? מי ערב לנו שתוצאות הבחירות אינן עוברות מניפולציה מחשבית/דיגיטלית מתוחכמת בשלב האחרון, בין הכנסת הנתונים למערכות המחשוב לבין קבלת התוצאות?

ונניח לרגע שהתוצאות שהתקבלו הן תוצאות אמת והן מוזנות באדיקות למערכות המחשוב. הרי לא צריך להיות האקר–על כדי להבין שדי בפונקציית בסיס אחת שמישהו מטמיע (ומסתיר) היטב במערכת כדי לשנות את הפריסה ואת החלוקה של הקולות והנה, לפתע, אופס! יש לנו ראש ממשלה מיהדות התורה, מש”ס או אולי בכלל מהמשותפת.

אז מיהם השחקנים הפועלים בתחום והכי חשוב, מי מפקח עליהם? ואיך מפקחים עליהם? האם מדינת ישראל דאגה לכך שבמהלך “תפעול יום הבחירות לכנסת” על ידי החברה שנבחרה לכך מבין תאגידי הענק, לא ישורבב בזדון או בטעות, באג קטן, פיצפון, שינוי מזערי ובלתי מורגש בנוסחאות הבסיס, לטובת מפלגה כזו או אחרת? מי שומר על כך? מי בודק ומפקח על תאגיד הענק שבאופן כמעט בלעדי מנתח את תוצאות האמת ומכריע מי יעמוד בראש מדינת ישראל? הפנינו את השאלות האלה למשרד ראש הממשלה ולשרת הפנים. אנחנו שאלנו:

“לקראת הבחירות הקרובות, עיתון בראשית מבקש לדעת כיצד מדינת ישראל מפקחת על החברה המנהלת את תוצאות יום הבחירות? כיצד מדינת ישראל מוודאת, שלא תהיה כל מניפולציה בספירת הקולות, בייחוסם למפלגות, בחלוקתם או בכל אמצעי אחר, וכיצד היא מוודאת שהחברות שזכו במכרז מציגות תוצאות אמת. נא לפרט את פרטי הפיקוח עד לרמת מבחן מערכות המחשוב.”

יפה שי, מרכזת דוברות משרד הפנים, תקשורת והסברה, מסרה בתגובה: “הבחירות לכנסת מתנהלות על ידי ועדת הבחירות המרכזית של הכנסת ויש לפנות אליהם בכל קבלת מידע בנושא”.

גיורא פורדס, דובר ועדת הבחירות המרכזית, מסר בתגובה: “אין חברה המנהלת את תוצאות יום הבחירות. ועדת הבחירות מנהלת את התוצאות בעצמה”.

האמנם? באתר של חברת מלם–תים, של שלמה אייזנברג, בניגוד מובהק לדברי פורדס, לצד עדויות של עובדים שמעידים על עבודת ניהול קדחתנית במערכת הבחירות וביום הבחירות, מופיעה הגדרת העשייה של החברה מפי מנהליה:

“חוות השרתים בירושלים מחזיקה את ליבת מערכת הדמוקרטיה, שבאמצעותה מנהלים את כל מערכת הבחירות, לרבות פנקס הבוחרים, מקום ההצבעה של כל אזרח, ספירת הקולות, דיווחים על נתוני הצבעה והתפלגות הקולות, דיווחי שעות ושכר של כ–100,000 עובדי יום הבחירות ועוד”.

פנינו פעם נוספת אל פורדס, טענו כי חברת מלם–תים היא בבעלותו של שלמה אייזנברג, ושהיא אכן עובדת עבור מערכת הבחירות, ותבענו תגובה נוספת.

פורדס מסר: “חברת מלם-תים אכן נותנת שירותים מסוימים לוועדת הבחירות אך אינה מופקדת על כל הניהול הדיגיטלי של מערכת הבחירות ואפילו לא על חלק ממנו. החברה נותנת שירותים מחשוביים שונים לוועדה מתוקף התקשרות ארוכת שנים, שאין בהם ניהול דיגיטלי של מערכת הבחירות בשום צורה שהיא”.