נודדות אבל פחות
התרגלנו לטוב – לנסוע לעמק המעיינות, או לאגמון החולה, לשבת במרחבים ירוקים ולצפות בתופעת טבע מרהיבה שבה אלפי חסידות, שקנאים ועגורים עפים מעלינו ונוחתים לצדנו לעונה של מנוחה והזנה. כמה חבל; לא בטוח שהפלא הזה יימשך
בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות – וכשנסיים את הספירה, נגלה לצערנו שיש פחות מהן. אחד ממאפייני הסתיו הוא נדידת הציפורים מהאזורים הצפוניים של אירופה ואסיה דרומה לכיוון אפריקה. ולשמחתנו, את הנדידה דרומה הציפורים הנודדות בוחרות לעשות מעל ישראל. בעולם ישנם כ-11,000 מינים של ציפורים, מתוכן 18% הן מינים של ציפורים נודדות. בישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ישנם 203 מיני ציפורים מקומיות ועוד 280 מיני ציפורים נודדות. כך שאצלנו, בניגוד למקומות רבים בעולם, רוב מיני הציפורים הן ציפורים שחולפות אצלנו. מחזה עולמי נדיר.
מחקר שנערך בשנת 2021 מעריך כי יש בכל העולם כ-50 מיליארד ציפורים. מתוכן, כ-500 מיליון ציפורים נודדות מעל ישראל מצפון לדרום בסתיו, ומדרום לצפון באביב. תופעת הנדידה היא אחד ממאפייני הטבע הייחודיים בארץ. בפועל, אנחנו ממש מהווים אוטוסטרדה של ציפורים נודדות. רוב מיני הציפורים אגב, נודדות בלילה ולא בלהקות אבל כמובן המרשימות ביותר הן להקות השקנאים, החסידות והעגורים שנודדות בלהקות גדולות. רבים מתפנים מעיסוקיהם לכמה שעות ובאים לצפות בפלא. לא רק צפרים או אנשי טבעי מקצועיים, אלפי משפחות יוצאות בסתיו אל אגמון החולה, מעבירות יום שלם בטבע וממתינות בסקרנות ובהתרגשות להגעת הלהקות.
אבל עננה קטנה מעיבה על השמחה הגדולה הזאת…
לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית
בשנה הבאה נשב על המרפסת ונספור ציפורים נודדות – וכשנסיים את הספירה, נגלה לצערנו שיש פחות מהן. אחד ממאפייני הסתיו הוא נדידת הציפורים מהאזורים הצפוניים של אירופה ואסיה דרומה לכיוון אפריקה. ולשמחתנו, את הנדידה דרומה הציפורים הנודדות בוחרות לעשות מעל ישראל. בעולם ישנם כ-11,000 מינים של ציפורים, מתוכן 18% הן מינים של ציפורים נודדות. בישראל, בשל מיקומה הגיאוגרפי הייחודי ישנם 203 מיני ציפורים מקומיות ועוד 280 מיני ציפורים נודדות. כך שאצלנו, בניגוד למקומות רבים בעולם, רוב מיני הציפורים הן ציפורים שחולפות אצלנו. מחזה עולמי נדיר.
מחקר שנערך בשנת 2021 מעריך כי יש בכל העולם כ-50 מיליארד ציפורים. מתוכן, כ-500 מיליון ציפורים נודדות מעל ישראל מצפון לדרום בסתיו, ומדרום לצפון באביב. תופעת הנדידה היא אחד ממאפייני הטבע הייחודיים בארץ. בפועל, אנחנו ממש מהווים אוטוסטרדה של ציפורים נודדות. רוב מיני הציפורים אגב, נודדות בלילה ולא בלהקות אבל כמובן המרשימות ביותר הן להקות השקנאים, החסידות והעגורים שנודדות בלהקות גדולות. רבים מתפנים מעיסוקיהם לכמה שעות ובאים לצפות בפלא. לא רק צפרים או אנשי טבעי מקצועיים, אלפי משפחות יוצאות בסתיו אל אגמון החולה, מעבירות יום שלם בטבע וממתינות בסקרנות ובהתרגשות להגעת הלהקות.
אבל עננה קטנה מעיבה על השמחה הגדולה הזאת. בשנים האחרונות מדווחים המחקרים הסטטיסטיים על ירידה במספר הציפורים בכלל והציפורים הנודדות בפרט. לדוגמה, בצפון אמריקה נרשמה ירידה כללית של 67% במספר הציפורים הנודדות. בבריטניה, נרשמה ירידה של 56% בכמות הציפורים ממין זמיר, בין השנים 1995-2018. עוד ציפור בריטית, יונת הצב, רשמה ירידה של 95% (!) באוכלוסייתה בין השנים 1992-2017. ובעולם כולו? הדיווח המדאיג האחרון הוא על כך ש-48% ממיני הציפורים ידועים או חשודים כמינים הסובלים מירידה באוכלוסייה.
למה זה קורה? הסיבות המרכזיות לירידה הן שינויים שמתרחשים בבתי הגידול של הציפורים, שינויים בשימושי הקרקע, התנגשות במבנים או בחוטי חשמל, הרעלות, זיהום אור, פסולת פלסטיק ויש הטוענים שגם השינויים במזג האוויר. לבני האדם יש גם השפעה על העניין הזה; שינויים בבתי הגידול נגרמים מכך שיותר שטחי יער (בעיקר באפריקה) הופכים לאזורי חקלאות. שטחים נרחבים של אזורי מים כמו ביצות או אזורים לחים מתייבשים, אם בשל מיעוט גשמים או בשל כך שהאדם מגיע אליהם ומשנה אותם לצרכי פיתוח. ברגע שאזורי המחיה הלחים מתמעטים, זה פוגע קשות בציפורים הנודדות: עכשיו כבר לא מתאפשר לציפורים רבות למצוא מקום מתאים בו יוכלו לנוח, לאכול ולהעלות שומן על גופן, באופן שיאפשר להן להמשיך במסע המפרך. השינויים האלה גורמים לכך שהאביב והסתיו מתארכים ובהתאמה, הציפורים מאריכות את השהיה שלהן במדינות אירופה ונודדות לאפריקה מאוחר יותר. וזו לא הארכה של מה בכך, מדובר על הארכה של 50-60 ימים יותר במשך השהייה שלהן בארצות המוצא. בעבר סברו כי רק השינויים באורך היום והלילה גורמים לציפורים לנדוד אבל היום כבר ידוע שיש מגוון רחב יותר של סיבות ובהן גם שינויי טמפרטורה ושינויים בצמחיה. מה שגורם לשיהוי בנדידה הוא לחץ על מקורות המזון עבור הציפורים המקומיות מצד אחד. מצד שני, האיחור או אי הגעתן לאזורי היעד שמדרום לסהרה פוגעת במערכות אקולוגיות שם. למשל, העובדה שהן לא צורכות חרקים מסוימים, לא מפזרות זרעים ולא מבצעות שם את ההאבקה, כפי שביצעו אימותיהן ואבותיהן במשך מאות שנים. הדברים האלה גורמים לנזקים חמורים למערכות אקולוגיות רבות.
רוב הציפורים נודדות בלילה ולכן אפקט זיהום האור פוגע בהן בצורה מהותית. אחת הבעיות היא התנגשות שלהן במבנים. בעיקר מדובר במבני משרדים גבוהים מצופי זכוכית שנראים לציפורים כשקופים. הציפורים נודדות בגבהים שבין 150 ועד 600 מטר, ההערכה היא כי כמיליון ציפורים מידי שנה בעולם נפגעות מהתנגשות במבנים גבוהים.
הציפורים סבולות לעתים גם מהרעלה, או הרעלה משנית. כך למשל אירע כשהיתה בארץ התפרצות של להקות ארבה בדרום. הרשויות ריסוס אינטנסיבי כנגד הארבה, אבל הדבר גרם לתמותה גדולה של חסידות שנפגעו מהרעלה משנית, כלומר, לאחר שאכלו את הארבה המורעל. דוגמה אחרת היא תופעת ציד ציפורים נודדות, בעיקר כאלה שאוכלים דגים בבריכות דגים, כמו למשל השקנאים. הדבר גורם לנזק גדול למגדלי הדגים, שמגיבים בירי (בלתי חוקי) לעבר הציפורים. בנוסף לכל אלה, הפסולת שלנו הורגת גם בני אדם וגם חיות. כמיליון ציפורים בעולם מתות כל שנה ממפגש עם פסולת הפלסטיק שבני האדם מייצרים.
אז, מה ניתן לעשות?
קודם כל להבין ולהפנים שתופעת נדידת הציפורים היא נדירה ושישראל מהווה צומת חשובה בדרכן של הציפורים. אחר כך, חשוב לסייע ככל שנוכל לציפורים האלה על ידי כך שנייצר עבורן מקומות טבעיים ושלווים שבהם יוכלו לנוח, להתרענן ולסעוד. עלינו לפעול לשיקום ולתחזוקה של מקווי מים ולצמצם ככל האפשר את זיהום האור. נושא האור הוא דוגמה מצויינת למשהו שכל אחת ואחד מאיתנו יכולים לעשות באופן פרטי ואישי בבתינו. כל כך פשוט: מכבים אור בחוץ כשכבר לא צריכים אותו. לזכור לעשות זאת. וגם זה: להעדיף תוצרת אורגנית, כי זוהי חקלאות ללא רעלים שמאפשרת לציפורים להיזון מחרקים ללא חשש להרעלה.
חשוב לפעול להפסקת תרבות הבניה של מבנים מצופי זכוכית. אין בזה שום היגיון או צורך אמיתי. רק רהבתנות אופיינית לעידן שבו אנחנו חיים. אפשר לבנות אחרת. הזכוכיות האלה, מעבר להיותן מלכודות חום למבנים עצמם, מהוות מלכודת מוות להמוני ציפורים. מה עוד? כמובן, לצמצם את צריכת הפלסטיק והניילונים ובאופן כללי לשמור על הניקיון. נסו לזכור ולהפנים שכל שקית פלסטיק שעפה ברוח בסוף תגרום למוות של יצור חי איפה שהוא. למי שיכולים – מומלץ להציב עמדות שתיה והאכלה לציפורים, כאלה שגם הציפורים שאינן נודדות יוכלו להנות מהן ואתם תוכלו להנות משירת ציפורים בסביבת הבית.
איפה נראה ציפורים נודדות?
הסתיו הישראלי הקצר כבר כאן, אנחנו כאמור בשיא הנדידה וישנם לא מעט אתרים מומלצים לתצפית על התופעה המופלאה הזאת החולפת בשמי ארצנו. הנה רשימה שהכנתי עבור חובבי הציפורים שביניכם
פארק הצפרות באילת
אילת מהווה את אחת מנקודות הציון החשובות בעולם לנדידת ציפורים. זוהי תחנת העצירה האחרונה של הציפורים לפני חציית הסהרה ולכן הן צריכות להצטייד היטב. הפיתוח התיירותי של העיר אילת פגע בהתנהלות הטבעית שלה כתחנה חשובה שכזו, ולכן בשיתוף פעולה של גורמים רבים הוקם פארק ציפורים מושקע ומרשים והוא אכן מושך אליו ציפרים מכל העולם. הכניסה לפארק היא ללא עלות כספית. ניתן לקבל הדרכות במקום ולזכות לתצפיות ממש מקרוב על הציפורים. הפארק ממוקם מצפון לעיר צמוד למעבר הגבול לירדן. באתר האינטרנט של הפארק תוכלו לראות מתי מתקיימים אירועי תצפית מיוחדים.
פארק אגם ירוחם
אחד המקומות המפתיעים לצפייה בציפורים בארץ עם אגם שיושב על שטח של 300 דונם הממוקם בפארק ששטחו 4,000 דונם. האתר מהווה נקודת משיכה לציפורי מים רבות. הכניסה לאתר חופשית והמבקרים בו בחודשים אוקטובר – נובמבר יוכלו להנות גם מפריחת החלמוניות הנדירה בשמורת החלמוניות הסמוכה. כדאי לשמור טוב על המכוניות, בעבר דווח על פריצות לרכבים שהושארו בחניון.
פארק ראש ציפור
זהו אתר הממוקם בחלקו המזרחי של פארק יהושע בתל אביב. הפארק יושב על מפגש הנחלים איילון והירקון. המקום מהווה חלק מיער ראש ציפור המשתרע על שטח של 500 דונם וכולל אתרים כמו שבע תחנות וגבעת נפוליאון, ממנה יש תצפית על כל גוש דן. במקום תמצאו מבני תצפית על ציפורים סביב אגם שבמרכזו אי קטן.
הכניסה חינם בכל שעות היום. מומלץ לשלב עם טיול רגלי או רכיבה על אופניים.
אגמון פולג
סמוך לכביש 2 מדרום לנתניה נמצא אגמון פולג היושב במיקום שבעבר חצבו בו כורכר. היום יש במקום פינות תצפית על הציפורים המגיעות לנקודת המים המפתיעה הזו. הכניסה חופשית. הגעה דרך כביש 533 (היוצא ממחלף נתניה דרום). אין מתקני צל אז תקפידו על כובעים ומים.
מצפור ויקר
זוהי עמדת תצפית מרשימה על מאגר מים גדול, כמיליון קוב, המהווה נקודת משיכה לשקנאים ועופות נודדים נוספים. המיקום הוא בלב עמק חפר, סמוך למשמרת השרון. להגעה מומלץ לכתוב בוויז את שם המצפור.
הכניסה חופשית. בשבתות וחגים המקום עמוס.
אגמון חפר
לא הרחק ממצפור ויקר, בהמשכו של נחל אלכסנדר, נמצא אגמון חפר – גם הוא מיזם של קק”ל. האגמון מהווה נקודת משיכה לשקנאים ומומלץ לביקור במיוחד בעונה זו. כניסה חינם.
אגמון החולה
זהו פארק המשתרע על שטח של 9 ק”מ ומהווה נקודת משיכה למרבית הציפורים החולפות מעל ישראל. התנועה בפארק היא באמצעות אופניים שאותם שוכרים בכניסה. במקום יש גם עגלת תצפית המגיעה עד לנקודות האכילה של הציפורים. הכניסה בתשלום.
ולסיום, מדרום לאגמון החולה, נמצאת שמורת החולה, שמורת הטבע הותיקה בישראל. גם היא מומלצת מאוד לביקור ובה מסלול רגלי יפהפה עם עמדות תצפית.
תגובות