מצב חצב

אם אלוהים היה מחליט שצריך להדק את החגורה ולפטר מישהי מעונות השנה אז נראה לי שהסתיו היה מוזמן ראשון לשימוע. הוא בטח היה יושב שם, בוהה בתוגה ומחכה שישחררו אותו כבר לרחם על עצמו מול הים. כי אין ספק שהקיץ פה נותן בראש ועל החורף אפשר להתלונן שהוא חסר תקציבים ולא משקיע אבל הוא עדיין נותן קצת פה ושם עם רעמים, מטרים וקור שמורגש באופן יחסי (בעיקר כי אבותינו לא בנו בתים שמותאמים לחורף ואנחנו עצמנו לא ממש יודעים להתלבש, או לשתות).

בסה”כ, עם כל הכותרות האדומות על משבר האקלים, החורפים האחרונים בארץ דווקא כן הזכירו את אלה כשהיינו ילדים והכנרת מלאה כל כך שאין לערסים כבר איפה להתקהל, אבל בואו לא ניתן לעובדות לקלקל את הפופולאריות של משבר האקלים (אני אישית חושב שלא הרבה השתנה, בדומה לכותרות על האלימות במגזר הערבי, אנחנו פשוט שומעים על זה יותר, ואולי טוב שכך כדי שנוכל לשנות דרכינו). והאביב, עם החיוניות שלו, מעלה גל של פרסומים לעודד צרכנות ונסגר בגל חום של פסח שמצהיב את כל הירוק.

אבל הסתיו… עונה שנעלמה. רק מי שעירני במיוחד שם לב להקלה ההדרגתית בחום והריק בחשבון בנק. אם לא היו חצבים גם לאורך הפקקים בדרך לעבודה אי אפשר היה לשים על הסתיו ממש את אצבע. אלא שכמו הרבה התחלות שקטות שמובילות למהלכים גדולים ודרמטיים, כאן הכל מתחיל. עשו בשכל חז”ל שלקחו אחריות והעבירו את ראש השנה לתחילת הסתיו. כי כשהחורף באופק, זה לא זמן טוב לשינויים: קר, רטוב, ולא ממש בא לצאת מהבית, אז עכשיו זה הזמן להיסגר על איפה אנחנו הולכים לבלות את החצי שנה הקרובה. בסוף ההשתוללות ומשחק הכיסאות של הקיץ כדאי להיסגר על בן/בת זוג להתכרבל איתם בחורף.

למצוא דירה ושותפים (בהצלחה לכולם) וכל שאר ההכנות והצרכים שלנו שעם הטכנולוגיה ותרבות השפע אנחנו פחות מחוברים אליהן. נכון, היום לא צריך למלא את המזווה בשימורים ואת המרתף בעצים להסקה, אבל אנחנו עדיין מתוכנתים ומופעלים על ידי אינסטינקטים הישרדותיים וזאת הזדמנות לרכב על הגל, להתכונן ולעשות סדר, לנקות את הדוודים, לפתוח את המרזבים, לנחש על איזה חניה ברחוב יפול ענף בסערה, לפנות ריהוט מהחצר שיהפוך לכבד פי כמה ברגע שיירטב, ולהיזכר איפה איכסנו את המעילים. זאת גם הזדמנות להתפקס ולהוציא מהחיים שלנו דברים שלא ישרתו אותנו בתקופת ההתכנסות, לתת, למכור, להוציא לרחוב עם פתק “עובד” (ואם לא עובד בבקשה לגזור את התקע כדי שמישהו לא יסחוב את זה סתם הביתה).

אני זוכר שלקראת סופו של קיץ בברלין עלתה שאלה חוזרת ודרך אגבית מהחברים החדשים שעשיתי שם: “אתה נשאר כאן לחורף?”. כשעניתי שאני במסע בעקבות השמש, המכרים הגרמנים פשוט התחילו לדהות לאפרוריות של השקיעה המוקדמת והישראלים מביניהם פשוט ענו בכנות “טוב, אז אז אין מה להשקיע בך”. אם מתכוננים לחורף כמו שצריך, אז הוא אפקטיבי, והחורף שלנו קצר עד כמעט לא מורגש אז כדאי להפיק ממנו את המיטב כי עד שכבר מתרגלים אליו הוא פתאום נגמר ביום אחד מיוזע כשאני מתחרט על זה שיצאתי מהבית עם ג’ינס. ובכל זאת: התכנסות טובה, דגירה, שנת דוב, צמצום הגירויים, התרכזות בפרוייקטים, זמן לבהות, להרהר, לחלום, לתת לדברים לשרות, להירקב, להתבשל, לתפוח. ואז כשיגיע האביב נוכל לפרוץ החוצה עם אנרגיות מחודשות ועוד פעם לפרק את החיים שלנו לחתיכות ולתכנן טיול בקראוון באירופה או להפוך לנוודים דיגיטלים.

טוב, לא צריך להיות דרמטיים, זה כולה חורף ארץ ישראלי, התיירים הצפון אירופאים למדו עם השנים שעדיף לבוא לארץ בחורף כי הוא לא מאוד רחוק באופיו מהקיץ שלהם. אז הם באים לכאן להפוגה מחורף אמיתי, מסתובבים בחולצות קצרות בדצמבר, מתקלחים בשמש בויטמין D ומתפעלים מאיזה מזל יש לנו עם מזג האוויר (ועל זה אני תמיד עונה – תחזרו באוגוסט נראה אתכם נמסים).

רשימת דברים שכדאי לעשות עכשיו, כי סוכות ועם כל החגים האלה כבר גם ככה אין מה לעשות: לעלות לגג לראות מה המצב שם – אם הוא שטוח אז לפתוח ניקוזים של מרזבים, לחפש חורים ביריעות ביטומאניות (אולי איזה פיקוס מתחיל לבצבץ לו) או לחילופין אם זה גג משולש אז לזהות רעפים שבורים ולנקות מרזבים מלאים בעלים, אולי כבר להחליף קומפלט את הפלאנג’ של דוד השמש, לראות שהיחידות החיצוניות של המזגנים מקובעות ולא יפלו ברוח. לבדוק שהווישרים של האוטו לא יבשים (עדיף להחליף לבד מאשר שיגנבו אתכם בטסט הבא), לראות שהצמיגים של האופניים לא שחוקים ושיודעים איפה החליפת סערה של הטוסטוס.

הזדמנות לשמן שרשראות, מכלולים ומנעולים. להיזכר איפה הרדיאטורים, מפזרי החום, תנורי הסלילים, בקבוקי מים חמים. ובהזדמנות אפשר כבר להעלות במקומם את המאווררים. כדאי להכניס לבגאז’ או לזרוק בלמטה של התיק משהו עם שרוול ארוך שיחכה שם ליום שהקרירות תתפוס אותנו. לקפוץ לפני כולם לחנות יד שניה להצטייד, עכשיו הם מוציאים מהמחסן, ואז לנסוע לסופ”ש בצפון הגולן לבדוק איך זה מרגיש. להזכיר לעצמנו שעכשיו הזמן להצטנן, תמיד היה, אז לא כל מי שמתעטש לידנו יש לו קורונה. להוציא את בגדי החורף, למיין ולהביא לחנות יד שניה, עכשיו הם מוציאים מהמחסן את בגדי החורף, אז זה הזמן למציאות. והכי כיף, להזמין כרטיס טיסה לעוד חודשיים לסופש במדינה באמת קרה, בשביל הפרספקטיבה, הרומנטיקה ושיהיה איזה אור בקצה המנהרה. יש עכשיו דילים ממש זולים רק קחו בחשבון שעל טיסה בסופ”ש צריך להוסיף לעלות את המונית מהשדה.