מפלצת האין-קשר המעופפת

במשך אלפי שנים, וזו לא הגזמה בכלל, נוהגים בני אדם לחשוב על חוכמה ועל יצירתיות כעל היכולת למצוא קשרים בין תופעות, או לחשוף הקשרים חדשים, רחבים, למתחולל במציאות. אולי זה רק הגיוני אבולוציונית שאנשים יתפסו כך חוכמה: סיכויי ההישרדות, אחרי הכל, גוברים כשמצליחים למצוא קשרים בין תופעות. כשההשלכות של פעולות מובנות לנו, אפשר לנסות לשחזר הצלחות ולהימנע מכשלונות. להדליק אש שוב ושוב בעזרת שפשוף גלילי עץ זה בזה, נניח, וללמוד להרחיק מאותה אש דברים דליקים, או להשאיר מעבר החוצה לעשן שעולה ממנה.

כשמוצאים קשרים, מתחילים לגלות דפוסים ויחסי גומלין. פעולה ופעולה שכנגד. סיבה ותוצאה. כל זאת, יש לומר, בעולם הישן והפרימיטיבי שבו אנשים היו חייבים לסמוך על עצמם ועל תושייתם כדי לשרוד. כי המגמה האנושית המבורכת של מחשבה עצמית וחיפוש קשרים ודפוסים, מסתבר, כבר לא רלוונטית בעולמנו המדעניסטי והמודרניסטי. אנחנו זן חדש במשפחת האדם, כזה שמעלה על נס עיוורון מוחלט לקשרים ודפוסים.

כך, למשל, מצופה מאיתנו שכלל לא נחשוד שיש קשר בין זה שמערכת החינוך מתרוקנת ממורותיה בקצב גובר, לזה שחברות האוטובוסים מתקשות לאייש את הקווים שלהן, לזה שאווירת משבר כלכלי עוטפת את העולם, לזה שאנשים חשים חוסר אמון אדיר בשיטה הפוליטית, לזה שיש עלייה דרמטית באירועי שבץ מוחי, ובין כל אלה לשיבושי מחזור ולשלל תופעות רפואיות קשות שעליהן אנחנו מדווחים בשנה וחצי האחרונות. מצופה מאיתנו שלא נעז להסתכל (חס וחלילה!) בהחלטות הפוליטיות שהתקבלו פה בשנים האחרונות, ובמה שקרה וקורה בעקבותיהן במציאות ובפסיכולוגיה של האנשים שחיים פה. כי אין קשר, הרי.

אין קשר בין שום דבר לשום דבר, ובין כלום לכלום. לא קשר ישיר ולא עקיף, לא קשר מסתמן ולא קשר משוער, לא קשר חזק ולא קשר רופף, לא קשר מובהק ולא קשר לכאורתי. שום דבר. שום כלום. שום קשר. ההתמוטטויות ומקרי דום הלב הרבים, התחושה שכל הזמן יש אמבולנס ממהר לבית חולים סביבנו, הירידה בנכונות להתחסן חיסוני שגרה וההיענות הדועכת עם כל זריקת פייזר חדשה, הנזק העצום שנגרם למערכת חינוך וזרק מאות מיליוני תלמידים בעולם לסחרור שעליו החלשים כבר שילמו ומשלמים מחיר עצום – וולאק, אין קשר.

קשר? אין כזה. אזל.

מחברה שמגדירה אינטליגנציה כיכולת לזהות קשרים ודפוסים, המערב, לפחות, הפך לקולקטיב של טפשות מהפנטת: הסממן המובהק של האינטלקטואל העדכני הוא צייתנות והיעדר ספק. והאיתות הכי בולט על השתייכות לקבוצת אוכלוסיה אליטיסטית ונחשבת הוא הצהרה שאין קשר ולא ייתכן קשר בין חלקים שונים של המציאות. אין קשר בין כלום לכלום. זה האוונגרד.

לטעון בכל הכוח והלהט שאין קשר בין ההחלטות הפוליטיות בזמן הקורונה להרס החברתי המתחולל – זה מעיד על חוכמה בזמננו. לקבוע שלא ייתכן שהזריקות של פייזר פגעו באנשים, זה המדד למחשבה מפותחת. לגרוס שאין קשר בין הסתרת חוזים ופרוטוקולים למניעים אפלים, זה המסמן של האינטלקט. ומה מהווה אינדיקציה לשיפוט בהיר וצלול? להתעקש באדיקות שהאנשים שסיפרו על פגיעות אצלם ואצל קרוביהם וקרוביהן הם פרובוקטורים וסוכני כאוס ושמי שכתבו ונימקו לעייפה את חשיבות ההיבטים הפוליטיים, הכלכליים והפסיכולוגיים של החלטות הקורונה הם מתנגדי חיסונים הזויים ואנטי מדעיים במובן העמוק של המונח. אפילו אם הם חוקרים, דוקטורים ופרופסורים עם התמחויות רבות שנים בתחומים שבהם הם לכאורה בורים ועמי ארצות. אפילו כשהם אנשים שמעולם לא נפל רבב בשיקול הדעת המקצועי או האנושי שלהם. אין קשר הרי, אז הם חייבים להיות מוכתמים.

לא פחות מכל אלה: איך מצהירים על מחויבות לדמוקרטיה ואמונה בזכויות אדם במדינה מערבית ב-2022? משמיעים בקול רם וברור את הטיעון שמי שמטילים ספק ומציעים נרטיב חלופי, ומי שמנסים להגיד שמותר שתהיה להם דעה (כי בכל זאת מדובר בחיים ובמשפחות שלהם), הם האיום הכי גדול על הדמוקרטיה ועל זכויות האדם. ריבוי דעות הוא סכנה לשיח, וכבוד לקול של הזולת הוא קללה פרהיסטורית מסוכנת. כי אין שום קשר – שום קשר בכלל! – בין דמוקרטיה וזכויות אדם בשגרה לבין דמוקרטיה וזכויות אדם בזמן מגיפה שהכריזו עליה אנשים שאסור להטיל ספק בחוכמתם תוך הסתרת כל תיעוד אפשרי. לכו מכאן. הרי אמרנו שאין קשר.

במאמר מוסגר: הממסדים מאוהבים במנטליות של אין קשר. ציבור שמאמין באין-קשר הוא ציבור שקל מאוד לשטות בו ולמכור לו סיפורי סבתא. אין שום קשר, הרי, בין מה שאנחנו עשינו למה שהם עשו אחר כך, או לאיך שאתם הרגשתם ומה שקרה לכם. מה פתאום? שום קשר. אנחנו ככה, בתמימות.

באמת שקשה למנות במאמר אחד את כל הדברים שאין ביניהם קשר בתרבות הפוסט-קורונית. אין קשר בין חרדה לבריאות, ובוודאי שאין קשר בין התנהלות השלטונות לרמת החרדה של האזרחים. אין קשר בין הגוף לנפש, ובין שני אלה למצב הבריאות הכללי, או בין שלושתם ליכולת של חברה ושוק כלכלי לתפקד. אין שום קשר. גם אין קשר בין ספים שנחצים בזמן חירום בטחוני ונוגסים בכל נורמה מקובלת של זכויות אדם ואזרח, לנכונות של השלטון להשתמש באותן טקטיקות גם בזמנים אחרים. באמת. שום קשר.

בעולם נורמלי, במדינה נורמלית, עם תרבות נורמלית, מה שהתקשורת והאינטליגנציה עושות זה לחבר את הנקודות. להגיד: הנה, זה משפיע על זה וזה תוצאה של זה: נפילה מעבר לקו העוני של עשרות ומאות אלפי משפחות בקורונה קשורה באופן ישיר להדרדרות ולנשירה מהלימודים, ואלה בעצמן קשורות למוטיבציה של מורות, מנהלות ויועצות להיות בתוך המערכת שלפני שניה וחצי הייתה מוכנה לזרוק אותן קיבינימט אם לא הסכימו להזריק עוד פעם ועוד פעם את התכשיר שעשה צרות נוראיות להן או למישהי קרובה אליהן, או סתם עורר את חשדן. מה פתאום? להגיד שייתכן קשר כזה זו קונספירטיביות שמעידה על יכולות חשיבה לא מפותחות, בלשון המעטה. הרי אין קשר. כמה פעמים צריך לחזור על זה?

בעולם נורמלי ובמדינה נורמלית, כן? היו מתחילים להשיל את מעטה השקרים הממסדיים והתעמולה ולהגיד: וואלה. נעשו פה טעויות איומות, קרימינליות, הרסניות. השלטון ואנחנו טעינו פה ופה ופה ופה. וטעינו בגלל יוהרה ודורסנות ובגלל שאנחנו, בגדול, אסופת ילדי שמנת ממסדיים שאין לה שום היכרות או חיכוך משמעותי עם העולם האמיתי שבחוץ, של המורות והנהגים והפועלים. אז בטח שלא יכולנו לחשוב על המצוקה שלהם, ובטח שלא היינו מסוגלים לתת אמון בסיפורים ובעדויות ובפרספקטיבות שלהם. בטח שהם לא יגרמו לנו להתפעלות כמו מודל ממוחשב או גרף מרהיב. אנחנו לא בעבודה שלנו בשמם אלא בשם נותני החסות ומדליפי הסיפורים והמתמנים לתפקידים בכירים, בואו. וזה לא שיש קשר.

אצלנו אין קשר, וממשיך להיות אין קשר, ומפלצת האין קשר המעופפת רק מתחזקת ומתעצמת וגדלה מעל הראשים של כולנו, מוחזקת בידיהם ההולכות ומתעייפות של הרכב חרטטנים בלתי משכנע לחלוטין, שחוסר הרלוונטיות שלהם לא משאיר מקום על המסכים לשום דבר אחר.אינטליגנציה מפותחת היא זיהוי קשרים ודפוסים. זה לא אומר שתמיד יש כאלה, או שתמיד קל לזהות אותם, או שמנגנוני ההינע, התנופה וההיזון החוזר לא פועלים בצורה מורכבת יותר ממה שחשבנו בתחילה. אבל לא ייתכן שמה ששולט בעולם זה אין-קשר עצום וחובק-כל בזמן שהראיות לתזה ההפוכה נערמות עד השמיים. יש גבול לשקרים ולאבסורדים שממסדים יכולים לדחוף לראשים של אנשים, לפחות במקום שבו אין להם שליטה טוטאלית על כל מה שנעשה ונצפה בכל שניה ושניה. כי אפילו בעולם הזה שלנו, שנתון לכל כך הרבה מניפולציה והונאה, הטענה שעל האבן הראשה של התרבות והאנושות בזמננו מתנוסס הכיתוב “אין קשר” היא טענה מטופשת ותלושה להחריד, ואף ער אחד לא מאמין לה. כי יש קשר, וזה ברור לגמרי. יש, יש קשר ועוד איך, ולא ירחק היום שכולנו נבין כמה קשר יש, וכמה מסובך זה להתיר אותו עכשיו.