מי הזיז את המיתוס שלי
הקרב על תל–חי אצלנו, האבות המייסדים בארה"ב, המדע כהורה אחראי לאנושות - גם לפני עידן הפייק, האמת תמיד היתה ישות חמקמקה. המיתוס היה יציב ואיתן. ומסוכן
הייתי בן חמש–עשרה שנים כאשר חוויתי לראשונה התנפצות של מיתוס. זה היה במהלך “יום שדה” של הכיתה בתל חי, אתר הקרב המפורסם שעל שם הרוגיו נקראה עיירת הולדתי קריית שמונה. התיישבנו על חלקת הדשא שלפני אריה האבן הנאדר, והקשבנו בדממה לדבריו של המורה הרצל, שכישרונו הרטורי הנדיר הצליח תמיד להטיל בנו כשף מרותק. ציפיתי לשמוע ממנו עוד אחת מעלילות הקרב הרבות שהכיר לפרטיהן. אבל הסיפור שהיה בפיו היה הפעם כה נועז וכה חריג בנוף הפדגוגי האחיד, עד שבסופו נותרתי מוכה אלם, משיט עיניים נבוכות לרוחב התמונה המרהיבה של שדות עמק החולה שנפרסה למרגלותינו. קשה להפריז בהשפעתו של המושג “תל חי” על ההווייה של ציון המתחדשת. זמן קצר בלבד לאחר התקרית שהתרחשה באביב 1920, הפכה החצר הנטושה למונומנט “שנתקדש כסמל לגבורת ישראל ולעמידת עוז של מעטים נגד רבים”. התאריך י”א באדר נחקק בעומק התודעה והטקסים שנערכו מדי שנה הניחו את התשתית למפעל הזיכרון הקיים עד עצם היום הזה – כולל קריאת “יזכור” שכתב ברל כצנלסון, שירי אבל מלודיים ונאומי הפאתוס של פרנסי האומה.
בשנת 1934 הוצב פסל האריה השואג בסמוך לאתר ובחזיתו נחרתו שמות הנופלים מתחת למשפט האלמותי “טוב למות בעד ארצנו”, שנלחש (כך נאמר לנו) על ידי יוסף טרומפלדור ברגעי חייו האחרונים.
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות