למי קראת נאצי?

אסור להשוות או חובה להשוות? לפעמים זה ממש מתבקש, כמו במקרה המעניין של השר ל"ביטחון לאומי" שלנו

בפסק הדין המוביל בשאלה הטעונה הזו, מככב לא אחר מאשר השר הנוכחי ל”ביטחון לאומי” (תיק רע”א 10520/03 איתמר בן גביר נגד אמנון דנקנר) והוא ניתן בבית המשפט העליון על ידי הרכב השופטים — ריבלין פרוקצ’יה וארבל ב-12.11.2006. הכל התחיל באירוע שהתרחש במהלך תוכנית הטלוויזיה דאז “פופוליטיקה”, ששודרה ב-24.10.1995 (כשבועיים לפני רצח רבין!) שבה הסבו אל שולחן הדיונים, העיתונאי אמנון דנקנר ופעיל הימין דאז איתמר בן-גביר. במהלך ההתנצחויות בין המשתתפים בתוכנית פלט דנקנר כלפי בן גביר: “מותר להתגונן מול איתמר הקטן הנאצי הזה”; וגם-“סתום את הפה נאצי מלוכלך”. בן גביר הגיש כנגד דנקנר תביעה לבית משפט השלום על פי חוק איסור לשון הרע. בית משפט השלום קיבל את התביעה, אבל העמיד את סכום הפיצוי על שקל אחד בלבד. לבית המשפט המחוזי הוגשו ערעורים הן על ידי דנקנר והן על ידי בן גביר. בית המשפט המחוזי קבע כי לדנקנר עומדת הגנת תום הלב שאותה נפרש בהמשך, ומשכך אינו חייב גם בתשלום השקל האחד שנפסק לחובתו. בן גביר הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וזה כבר דן בליבה של טענת הדיבה של בן גביר נגד דנקנר שכאמור כינהו פעמיים בכינוי “נאצי”…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

בליגה של “אפריקנים ובריונים כמו פוטין”

עד לא מזמן נמנעו מוסדות המשפט הבינלאומיים בהאג לפעול נגד מדינות המזוהות עם גוש המערב, גם כשביצעו פשעים ברורים. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

עד כה נמנעו מוסדות המשפט בהאג לפעול נגד מדינות המערב. הבקשה להוצאת צווי מעצר נגד בכירים בישראל עשויה לרמז, שהחמאה כבר לא מרוחה בצד שלנו

כדי לצפות במאמר זה עליך להירשם כמנוי דיגיטלי או כמנוי למגזין. במידה וכבר יש ברשותך מנוי יש להתחבר.

הלורד שויתר על הגלימה שלו

בתוך המולת המאבק על ה"רפורמה המשפטית" בישראל ראוי להיזכר בשופט האהוב ביותר בתולדות אנגליה ולשאול למה לנו אין איזה אלפרד דנינג שכזה

בתוך המולת המאבק על ה”רפורמה המשפטית” בישראל ראוי להיזכר בשופט האהוב ביותר בתולדות אנגליה ולשאול למה לנו אין איזה אלפרד דנינג שכזה

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]