למי קראתם דמוקרטיה
ביקור מולדת קצר חידד עבורי את התמונה העולמית: לא ממשלות ולא שינוי, מאחורי כל הרעש הפוליטי פועלת לה אוליגרכיה, בשקט מחריש אוזניים
בשבוע שעבר זכיתי סופסוף לבקר בארץ. החתונה של אחייניתי היוותה עבורי עילה ראויה לחצות את הים התיכון לאחר שלוש שנים של היעדרות-קוביד כפוייה. על אף שאינני נמנה על הזן הנוסטלגי, אני מודה שבמשך ששת ימי השהות רטטה בחזי להבה סמויה של געגועי מולדת מעודנים. אך המולדת שלי אינה המדינה וסמליה, אלא מארג של חיבורים אישיים שכרוך במרחב הגיאוגרפי המכונה ישראל: המשפחה והחברים, הנופים מעוררי הגעגוע, ניחוח הים והאורנים והפלאפל, צלילי העברית המתובלים בערבית, וכמובן – זיכרונות הילדות שכוחם לעולם אינו תש.
אולם הביקור הזה היה שונה מקודמיו, כי הפעם הזדמן לי לפגוש לראשונה, מחוץ למרחב המטשטש של הסייבר, כמה מבני בריתי החדשים – בני אדם מרקעים חברתיים שונים שמהווים איים פועמים של מרי בים של קונפורמיות תשושה…
תגובות