למה הכל כל כך מכוער פה?

כשעברתי עם משפחתי לגור בטירת כרמל אחד הדברים שהכי הפריעו לי היתה תחושת ההזנחה והעדר האסתטיקה בכל מקום. חדר המדרגות מלוכלך, מעקה שבור, מרצפות בקומת הכניסה לא יושבות טוב זו על זו, והצבע מתקלף. וכאשר הסביבה שלנו מוזנחת גם אנחנו מרגישים מוזנחים. דבר מוביל לדבר. במרחב הציבורי בישראל ישנם המון מקומות שבהם שולטים כיעור והעדר אסתטיקה: ברחוב יש פסולת, פחי אשפה עם מכסה שבור, גרפיטי על הקירות, בורות בכביש, לעתים מזומנות ביוב גולש, גינון לא מטופל ועוד ועוד. איכשהו, משהו בתרבות המקומית מייצר את המראות (והריחות) הללו. גם כשהרשות משקיעה הרבה מאוד משאבים בכל מה שקשור באסתטיקה ובניקיון, עדיין התחושה היא של עליבות. 

כל הישראלים נוסעים לחו”ל וכולם כבר יודעים שכאשר מגיעים לארצות שונות, במיוחד באירופה, התמונה שונה לחלוטין. המבנים נראים יפים ומרשימים, הרחובות מתוכננים באופן שונה, הגינון והעיצוב מוקפדים ונראים אחרת לגמרי. גם האנשים נראים יפים יותר… הכל משדר תחושה של אסתטיות ויופי שמשרה אווירה של התפעמות. זה לא שבארץ אין בכלל מקומות יפים או מעוצבים, אבל די ברור שככלל, עניין הנראות והיופי פחות חשובים אצלנו ממקומות רבים אחרים בעולם.

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית