לחבק תינוק מת
שלושה ימים הסתובבה מאמא עם גופת הגור המת שלה. בזמן הזה, למדה נורה תבור כמה עדינים ועמוקים יכולים להיות תהליכי האבל אצל חיות
מאמא, קופת הגנון שלנו, אחזה בגופו הקטן המת והשמוט של תינוקה ולא הרפתה ממנו. היא גררה אותו ממקום למקום ולא עזבה אותו אפילו לרגע. התמונה הזאת לא היתה קלה לעין. לא למטפלים ביער הקופים ובטח שלא לקהל המבקרים. ובכל זאת בחרתי שלא להעלים רק בשל חוסר הנוחות את התמונה האמיתית, כפי שהיא מתרחשת בטבע. כך מתאבלים קופים. “למה אתם לא לוקחים לה את התינוק המת?”, “זה ממש נורא” הזדעזעו חלק מהמבקרים. למי שרצה לשמוע הסברתי שזהו האבל שלה על התינוק שלה בן השלושה שבועות שמת. ככה הם מתאבלים. היא חייבת ומגיע לה להתאבל. זה חשוב עבור הבריאות הנפשית שלה והיא תיפרד ממנו כשהיא תהיה מוכנה לפרידה הסופית. מאמא תסחוב את הגופה הנרקבת לכל מקום ולא תניח אותה מידיה ולו לרגע, עד שגופתו הקטנה פשוט תתפורר. כשזה יקרה, היא תשמוט אותו, תביט בו בפעם האחרונה ותשוב ללהקה.
מאמא חוותה ארבע הפלות טבעיות ואחריהן היא גילתה סימני דיכאון והתבודדות חברתית. בפעם החמישית, למרבה השמחה, נולד לה תינוק חי. אבל השמחה היתה מאוד קצרה. די מהר ראינו שהוא חלש, לא אוחז כמו שצריך בגופה. הוא החליק מגבה…
כתבה מרתקת! תודה על הצגת האינטליגנציה הרגשית העמוקה בבעלי החיים, מלמדת אותנו ענווה.
התמונה עוצמתית.. הכתבה מעניינת, דברים שלא ידעתי עליהם כלל.
והסיכום מטלטל.. מה לקחתי לעצמי.