להזדקן בישראל: פחד מוות

איפשהו בין גיל 40 לגיל 60, מתחילה לחלחל לתודעה המחשבה על סופיות החיים. אלא אם גדלת בבית פולני, כי אז המצב טיפה שונה, אתה בפועל נולד לתודעת הסוף שמגיעה פחות או יותר יחד עם חבילת השי משילב.
כשהבן שלי היה בערך בן 5, הוא קלט ברגע אחד זכור לרעה את המשמעות ובכה שבוע. אני זוכרת בדיוק איפה היינו – באוטו ליד חנות הפתעות בחזרה מהגן בדיוק לפני רכישת ביצת הקינדר היומית. הוא לא הפסיק לבכות במשך שבוע שלם ואי אפשר היה להרגיע אותו. כשהבת שלי התחילה לקלוט את המשמעות המחרידה של היש והאין והחלה לשאול שאלות, הוא היה בהיסטריה מכך שהיא תחווה את כאב ההבנה שהוא חווה, ובכל פעם כשהיינו עוברים ברכב בצומת מורשה, הוא היה מתחיל להציק לה, לדגדג אותה, להצחיק אותה ולהסיח את דעתה כדי שלא תשים לב למצבות הנשקפות מהחלון ותבקש לדעת מה זה בעצם הדבר הזה. העובדה שכשנולדת רכשו עבורך הורייך כרטיס לכיוון אחד מכה לך חזק בתודעה כשהם עצמם פתאום נדרשים להתמודד עם מעללי המוסדות שלהם שילמו כל חייהם. כשמגיע זמן הפירעון, הם נאלצים לחזר אחרי זכויותיהם ובדרך כלל להיתקל בחומות בצורות של בירוקרטיה. בעידן הנוכחי, המוחות השטניים העלו את הבירוקרטיה מדרגה והפכו אותה לדיגיטלית.

תארו לעצמכם את המצב הבא: אין לכם מושג איך מפעילים מחשב, הראיה כבר לא משהו, יונית לוי נראית לפעמים דומה יותר לחסידה מודאגת מאשר לקריינית חדשות והשמיעה – אתם שומעים רבע ממה שאומרים לכם. ועכשיו לכו תשיגו בבקשה מהביטוח הלאומי קצבת סיעוד. יותר קל לתפוס פילים באלנבי.

הביטוח הלאומי, איזה שם אכזר למוסד שאתה משלם לו כל חייך הון עתק, ומקבל בחזרה קדחת בצלחת וגם זה רק אם יש לך ילדים מוכשרים במיוחד עם עדיפות לנכדים עכברי מרשתת. הידעתם, שהממשלה לוקחת למטרותיה שלה מהביטוח הלאומי בכל שנה את עודפי הכספים שהוא לא חילק? רואים את הכחולים שעולים למעלה? (תרשים מס’ 1), אז הם במיליארדים ובכל שנה ושנה הם עברו לקופתה המהונדסת היטב של הממשלה. מדובר בכספי הביטוח של כולנו, הכספים שאמורים להגיע אלינו ולהורינו בזקנתם. ואם יש עודף? נפלא, שיועבר למי שזקוקים לו ולא לכל מיני דברים הזויים ומיותרים.

על פי דו”ח של בנק ישראל, בשנת 2015 הוציא הציבור 6.5 מיליארד שקל מכיסו על מימון עלות סיעוד לאוכלוסיה קשישה. המדינה מימנה בנוסף עוד 7.5 מיליארד שקל. אם הציבור מגייס מכיסו שירותי סיעוד בסכום קרוב לזה שהמדינה מוציאה מכיסה, סימן שהמערכת לא עובדת נכון. אם המוסד לביטוח לאומי העביר בשנת 2015 סך של 5.5 מיליארד ש”ח לממשלה, סימן שהעסק ממש מסריח, כי הכסף היה צריך לעבור בחזרה לציבור ולהקטין את הוצאות הסיעוד שהוצאו מכיסו ל–1 מיליארד ש”ח בלבד. זה עדיין סכום עתק, אבל פחות.
50% מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם ממקורות שאינם הביטוח הלאומי, כלומר, לפני תשלומי רווחה ומסים. 21% מהקשישים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני לפי הכנסתם הפנויה, כלומר, אחרי תשלומי רווחה ומסים. זהו שיעור העוני הגבוה ביותר בעולם המפותח לפי הכנסות פנויות. אז אולי הגיע הזמן שהממשלה בנדיבותה תוותר על ההפרשים ותעביר אותם לקשישים העניים? זאת מחשבה מעניינת אבל מאוד לא ישראלית. בישראל מעדיפים לא להחזיר את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי למי שממש זקוקים לכך וגם יוצרים בירוקרטיה מטורפת כדי להקטין את הנגישות של הקשישים הסיעודיים למימוש זכויותיהם, ובכך מקטינים את יכולתם לזכות במה שמגיע להם. פעם, לפני עידן המיחשוב, זו היתה סתם בירוקרטיה, ניירת, טפסים וטירטור יבש. היום, תודה לאלוהי הטכנולוגיה, הטירטור עלה מדרגה. עכשיו זה טירטור עם ניחוח של קידמה טכנולוגית.

אם אתה, לא עלינו, קשיש סיעודי עם חצי גוף משותק, ללא יכולת תנועה ולעיתים ללא הכרה, או אם את מתקשה לגלוש באינטרנט ואינך יכולה לצאת מהבית, ואם אין מי שיעשה עבורך את הפעולות הבאות – זה עצוב, אבל גמלת סיעוד לא תקבלו.

כדי שקשישה סיעודית תקבל קצבת סיעוד, עליה להיות בעלת יכולת לבצע פעולות באינטרנט שאת חלקן אני, טרום קשישה בת 60, התקשיתי לבצע והעברתי את המטלה לדור הבא, הלא הוא הדור שמנענו ממנו להביט במצבות ולשאול “מה זה הדבר הזה”? המסקנה אליה הגעתי מהשנים האחרונות היא שאם ברצונך להגיע לגיל מופלג ולזכות אך ורק במה שמגיע לך, כדאי מאוד שתדאגי שיהיו לך נכדים מוכשרים ובקיאים בטכנולוגיה אחרת – אין מצב.

ניקח לדוגמה את קצבת הסיעוד. הגעת לגיל פרישה, אתה בן 70 והמזל לא כל כך האיר לך פנים. היית אזרח ממושמע, לקחת 4 זריקות ולרוע מזלך השבץ הגיע לבקר ואתה סיעודי. הגעת לרגע שבו ככל שיכולותיך נמוכות יותר, כך הפעולות שאתה נדרש לבצע מורכבות יותר. אז בואו ונדבר על גמלת סיעוד. מדובר בגמלה של הביטוח הלאומי המשולמת למי שזקוק למטפל סיעודי לשם ביצוע מטלות יומיומיות. זה אכן ממש נדיב מצד המדינה שהיא מאפשרת קבלת גמלה שכזו, מאידך, זה לא יפה מצידה בכלל שצריך להיות רץ מרתון ואלוף סייבר כדי לקבל אותה.

אם אתה, לא עלינו, קשיש סיעודי עם חצי גוף משותק, ללא יכולת תנועה ולעיתים ללא הכרה, או אם את מתקשה לגלוש באינטרנט ואינך יכולה לצאת מהבית, ואם אין מי שיעשה עבורך את הפעולות הבאות – זה עצוב, אבל גמלת סיעוד לא תקבלו. לשם קנה מידה, בישראל חיים היום עשרות אלפי קשישים עריריים, אחוז עצום של קשישים שאינם עריריים אבל צאצאיהם התייאשו מהסיכוי לקבל ירושה ונטשו, ועוד משפחות רבות שאין ביכולתן לבצע את רצף הפעולות הסבוך הזה מכל מיני סיבות. ולבסוף, השאר, אלה שפשוט הולכים לאיבוד בסבך הבירוקרטי. כל אלה נידונים לכך שאומנם מגיעות להם זכויות, אבל אין ביכולתם לבצע את דרך החתחתים הנדרשת על מנת שיזכו לממש את הזכויות הללו. בואו ניקח לדוגמה קשיש או קשישה שמנסים לקבל קצבת סיעוד כדי לזכות בסיוע למימון מטפל סיעודי ונלווה אותם בשלבים שעליהם לעבור.

א. אישור על המצב הרפואי: עלייך לקבוע תור לרופא המשפחה, זה ייקח כשבועיים עד שהיא/הוא יתפנו. תקבלי אישור על מצבך הרפואי ופירוט של תחלואייך הכרוניים.

ב. איסוף מסמכים לשם הגשת בקשה לגמלת סיעוד: על מנת שתוכלי לפנות באינטרנט למוסד לביטוח לאומי ולהגיש בקשה לגמלת סיעוד עלייך לבצע איסוף מסמכים רחב, וזה כמובן גם בדיוק הזמן הנכון להתחשבן איתך כי אם היית בעלת עסק ופשטת רגל בגלל סגר, סתם דוגמה דמיונית, זבש”ך, תטפלי בעצמך. עלייך לכתת רגליים ולהביא את כל הראיות להכנסתך, ולהוכיח שהכל דווח ושולם כדין. לבקשה שתוגש למוסד לביטוח לאומי עלייך לצרף את האישור על המצב הרפואי. בנוסף עלייך לצרף אישורי הכנסות שלך ושל בנזוגך למשך שלושה חודשים רצופים. אם היית עצמאית, בעלת עסק וכדומה, עלייך לצרף גם שומה אחרונה, ואם היתה לך הכנסה אחרת כמו משכר דירה, את חייבת לצרף חוזה שכירות אחרון. המוסד לביטוח לאומי עוסק ברגע שבו אתם זקוקים לו הכי הרבה בסגירת חשבונות. השכרת דירה ולא דיווחת? אין גמלת סיעוד. היית שכיר ואין לך תלושים? אין גמלת סיעוד.

ג. הגשת הבקשה לגמלת סיעוד: זכית! היית אדם מסודר, יש לך תלושים, דאגת לסגירת העסק לפני הקריסה, ויש לך חשבונות בנק. יופי. עכשיו אתה צריך לשחות באתר הביטוח הלאומי ולהבין איך להגיש את הבקשה. אם אין לך בבית מחשב, מדפסת, סורק או נכד מעודכן שמבין בכל אלה, אין שום סיכוי שתצליח לסרוק את המסמכים, למצוא את הטופס, למלא אותו ולשלוח.

ד. בדיקת מצבך הרפואי: למרות השבץ, אתה גאון סייבר והצלחת למרות הכל להגיע עד כאן והגשת את הבקשה. ייקח חודש, ויחזרו אלייך (אולי) עם דרישה לביקור אחות שתבדוק שאתה לא משקר. האחות פנויה רק בשעות מסויימות מאוד ואם אתה נח בשעות האלה, זבש”ך.

ה. בדיקת האחות: מתאמים. הגיעה. טפסים טפסים טפסים. כשהגיעה האחות לפני כשנתיים אל אבי ז”ל, הוא נדרש להשיב לה על השאלה המדהימה האם נולד בניתוח קיסרי או בלידת עכוז. נפלתי מהכסא. הסברתי לגברת המופתעת מהבום (כי כשאני נופלת מהכיסא זה עושה רעש) שאימו של אבי נפטרה לפני 40 שנה ואין לנו שום דרך לשאול אותה. ניסינו לתקשר בסיאנס אבל הקו היה תפוס. אבי נולד 88 שנים קודם לכן והוא כבר לא זוכר אם זו היה לידת עכוז או לידת תפוחים כי זה קרה בשנת 1934, לך תזכור. ואז היא דרשה לבצע כל מיני בדיקות משפילות. ולא הסכמתי. וגם אתם אל תסכימו. קשיש לא מאבד את כבודו עם בריאותו ואין מצב ביקום שזה צריך לקרות. הגברת הורשתה לשאול שאלות, לא לגעת ולא להשפיל. תנסו להרים את הקול בחצי טון, זה עוזר.

ו. ממתינים: בינתיים חלפו להם בין 3 ל–6 חודשים, קשה לעשות את התהליך בזמן קצר יותר. הקשיש זקוק לעזרה, ואם אין לו או לכם יכולת כספית לתת לו אותה, אז מהמדינה לא תקבלו כלום כי היא עסוקה בלרדוף אחרי אזרחים עם מזרק, במתן פרסים למנהיג פייזר, בבחירות, בהעברת תקציבים לחברי הכנסת ובחמסנות מקצועית של הכסף שלנו ושל הורינו. אין למדינה זמן לזוטות כמו קצבת סיעוד לקשישים ששברו את האגן, או חטפו שבץ או נפלו לתרדמת.

ז. קיבלתם תשובה שמגיעה לקשיש קצבת סיעוד: הללויה. סכום הקצבה מותנה בתנאים שונים. יש מבחני הכנסה ומבחני בריאות כאשר הקשיש יכול לקבל אחת משש קצבאות בהתאם למבחנים המשוכללים. (ראו טבלה 2). מזל טוב. ועכשיו בואו נבדוק למה בעצם מספיקה הקצבה הזאת. נניח שאושרה לך קצבה מקסימלית עם מטפל ישראלי, אתה זכאי ל 6,146 ש”ח לחודש. כמה עולה מטפל ישראלי לחודש? ובכן, אם אתה במצב קשה באמת וזקוק למטפל ישראלי 24/7, שכרו לפחות 50 ש”ח לשעה, העלות החודשית היא 36,000 ש”ח לחודש. נניח שתיקח מטפל זר, העלות היא בערך מחצית. 18.000 ש”ח. אז הקצבה תספיק במקרה הטוב לחצי במקרה הרע לשישית מהעלות וזה לפני כל שאר התשלומים שאתה חייב. אם נכותך היא בדרגת ביניים, והצלחת להגיע עד השלב המתקדם הזה בחדר הבריחה המכונה “החיים בישראל”, הביטוח הלאומי יכסה משהו בין שליש לרבע מהעלות האמיתית של המטפל הסיעודי. ומי ישלם את השאר? אתה, ילדייך, נכדייך – מי שאכפת לו ומי שיכול. ומה עושים כשאין מישהו שיכול לשלם? אז אין טיפול. כרטיס הכניסה היחיד לטיפול בקשיש הסיעודי הוא עושר פיננסי שלו או של צאצאיו, אחרת מוטב שישכח מטיפול נאות ושייקח את זה בחשבון לפני שהוא הופך להיות סיעודי.

ח. מטפל סיעודי זר: אין. מדינת ישראל כל כך דואגת לאזרחיה הוותיקים שהיא דאגה לצמצם כמעט לאפס את ההיתרים להבאת מטפלים סיעודיים מחו”ל. ממשלת ישראל דאגה כל כך לקשישים שלא ימותו מקורונה שהיא עצרה לחלוטין את חברות הסיעוד, מנעה מהן להביא מטפלים, כנראה בגלל שמוות מאי טיפול הוא הומני יותר ממוות מקורונה. ונניח שמצאת. נניח שהצלחת לקבל מטפלת נחמדה, סימפטית וחייכנית. עכשיו רק התחילו ייסורייך כי את חייבת לסדר לה ויזה במשרד הפנים, ביטוח רפואי בחברות מיוחדת המתמחות בביטוח עובדים זרים, מקום לינה, קצבת כלכלה, חופשות וחגים ועוד ועוד. כן, כן, את, החולה הסיעודית שכל אלה מוטלים עלייך.

ט. חברות סיעוד: נכון, יש. אבל רק בשביל להתחיל ולהסביר על חברות הסיעוד השונות ועל ההבדלים ביניהן יש צורך בגיליון שלם נוסף. יש חברות העוסקות רק במטפלים זרים המיועדים לטיפול בחולים סיעודיים במצב קשה, יש חברות העוסקות רק בוויזות, ויש העוסקות בתיווך וגוזרות לעצמן נתח מגמלת הסיעוד שעובר אליהן והן משלמות לעובד הזר כדי לחסוך לך את הטרטור בניהול שכרו. במקרה כזה הגמלה מספיקה להרבה פחות כי העמלה של חברות הסיעוד נוגסת בה. אפשר גם שקצבת הסיעוד תגיע ישירות לחשבונו של המטופל. אבל אז יש צורך בבן משפחה כשיר שיוכל לנהל את החשבון ואת העובד הזר. איך אתה, הבן, הנכד, הקרוב, מגיע לכסף הזה לצורך סיוע לקשיש שלך? לשם כך נדרש מדריך לשני הכלים הכי חשובים והכרחיים לגיל השלישי. מדריך שעוסק בייפוי כוח מתמשך ובייפוי כוח רפואי על פי חוק החולה הנוטה למות.

אני בוחרת לעצור כאן את רצף התעתועים עד לקיצבת הסיעוד. לא בגלל שהגענו חלילה אל המנוחה ואל הנחלה והתהליך הסתיים, אלא בגלל שאני לא רוצה לעייף אתכם יותר מדי, אתם זקוקים להמון כוח כי בבוא היום, כשהוריכם, אתם או מישהו היקר לכם יצטרכו את העזרה הזאת, אתם תצטרכו הרבה מאוד כוח, הרבה מאוד כסף והמון סבלנות כדי לחלץ את המינימום שמגיע להורים שלכם ולכם מזרועות התמנון המרושעות של מדינת ישראל.

למי יש כוח לייפוי כוח

יפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים הכי חשובים שעומדים לרשותנו, כדי שמישהו יפעל למעננו כשאנחנו כבר לא נוכל

---

יפוי כוח מתמשך, מה זה בכלל? זה חשוב? מי צריך אותו ובשביל מה צריך אותו? אדם בוגר יכול להימצא באחד משלושה מצבי כשירות משפטית: 1. כשיר משפטית להחלטות על גופו וממונו. 2. חי אבל בלתי כשיר משפטית על גופו, או ממונו, או שניהם. 3. תמו ייסוריו והוא מת.

במצב הראשון מלוא ההחלטות הן בידי האדם הבוגר. כדי שאדם אחר יבצע פעולה בשמו, מי שמבקש לבצע את הפעולה חייב להציג יפוי כוח. במצב השני כשאדם עדיין חי, אבל בלתי כשיר לבצע פעולה משפטית – למשל כשאדם מורדם ומונשם, או כשאיבד את שפיותו – בית המשפט ממנה לו אפוטרופוס שיחליט במקומו. במקרים רבים, משפחתו של האדם הבלתי כשיר, ואף האדם עצמו, היו רוצים למלא את החלל שנוצר, אבל בית המשפט מחליט אחרת מסיבותיו כי בידו הסמכות.
בשנים האחרונות יצרה המדינה כלי משפטי המאפשר לאדם עוד בהיותו במצב הראשון, כשיר וצלול, למנות מראש את אותו אדם (או כמה אנשים) שימלאו את מקומו ויקבלו החלטות במקומו אם בעתיד הוא לא יהיה כשיר לקבלן. הכלי המשפטי הזה מכונה יפוי כוח מתמשך והוא כלי חשוב ביותר. המצב השלישי ברור; לאחר מותו של אדם נכנסת לתוקף צוואתו, ואם לא הותיר צוואה, רכושו מחולק על פי הדין באמצעות צו ירושה.

בייפוי הכוח המתמשך ניתן לקבוע מי יקבע מתי איבד האדם את כשירותו, מתי ייכנס ייפוי הכוח לתוקף ועל מה בדיוק הוא יחול, האם גם על הממון וגם על הגוף או רק על אחד משני העניינים האלה. לגבי יפוי כוח רפואי, קיימים שלושה סוגים:

1. יפוי כוח רפואי רגיל המבוצע למטרות שונות, זמניות או ספציפיות.
2. יפוי כוח מתמשך במסגרתו נותן האדם למיופה הכוח העתידי הוראות כיצד לנהוג במצבים רפואיים עתידיים שלו עצמו אם וכאשר יאבד את הכשירות להחליט (כלומר, יפוי הכוח המתמשך שחלקו הרפואי ייכנס אז לתוקף).
3. יפוי כוח על פי חוק החולה הנוטה למות. במסגרת זו רשאי גם אדם בריא לחלוטין לתת הוראות רפואיות עתידיות בנוגע לגופו ולפרוצדורות הרפואיות שניתן יהיה לבצע בגופו כאשר יהיה במצב רפואי קיצוני ומסוכן.

נכון, עליתם על זה: קיימת חפיפה מסוימת בין יפוי כוח מתמשך לעניינים רפואיים לבין יפוי כוח על פי חוק החולה הנוטה למות, אבל בדרך כלל, מי שמבין שרצוי לבצע את התהליך המשפטי הזה – דואג להכין מבעוד מועד את שניהם.

מי יכולים לשמש בתפקיד מיופה הכוח בייפוי כוח מתמשך? כל אדם, למעט האנשים הבאים: מי שהוא מתחת לגיל 18; אדם שמונה לו אפוטרופוס; מי שייפוי כוח מתמשך שהוא ערך עבור עצמו נכנס לתוקף (כלומר מישהו אחר מקבל את ההחלטות בשמו בעניינים מסוימים); מי שהוא מטפל רפואי, סוציאלי, סיעודי או שיקומי בתשלום של האדם הממנה (למעט קרוב משפחה); מי שמספק לאדם הממנה מקום מגורים בתשלום (למעט קרוב משפחה); מי שכבר מונה כמיופה כוח לשלושה אנשים שאינם בני משפחתו; מי שהוא עורך הדין שהחתים על יפוי הכוח המתמשך; מי שהוא בעל מקצוע שהחתים על יפוי הכוח הזה (רופא, פסיכולוג, אח, עובד סוציאלי).

למיופה כוח לענייני רכוש לא יוכל להתמנות מי מי שהוכרז פושט רגל על ידי בית המשפט (ולא ניתן לו הפטר) ומי שהוכרז כלקוח מוגבל חמור על ידי בנק ישראל. ניתן לשנות יפוי כוח מתמשך, לבטלו או לבצע יפוי כוח חדש אם השתנו הנסיבות או אם הממנה החליט שזה רצונו. לטעמי, אי אפשר להפריז בחשיבות הדבר הזה, יפוי כוח מתמשך. חשוב מאוד להיערך לסופם של החיים לפחות כמו שנערכים לחיים עצמם. והעיקר, עד שמגיעים לשלבים השני והשלישי, שיהיו לכם חיים טובים, מאושרים ומלאי משמעות.