לא רשלנות, פשע בכוונה תחילה
התנהלות משרד הבריאות בתקופת הקורונה היתה לא פחות מפשע, ואפילו קצה הקרחון שנחשף בדוח מבקר המדינה מצדיק חקירה פלילית
עד הפצעת הקורונה בעולם עוד היו בי טיפות אחרונות של נאיביות, שבהן נאחזתי כמו טובעת (ולפעמים תובעת, כאשר היה מדובר בעניינים משפטיים). אבל התובנה העמוקה שמשקרים לנו במודע וגם בזדון חלחלה סופית בעת ההצגה של ביבי נתניהו בערוצי התקשורת, בתחילת מרץ 2020, שבה התאמן בקינוח אפו המלכותי; היא לוותה בגלי בחילה עזים הנמשכים עד היום, בשל שכלול והעמקת השקרים הממסדיים, העולים בחיי אדם.
טיפת הנאיביות האחרונה שלי נוצלה לטובת תשע עתירות שהגשתי לבג”צ בשנת 2021, נגד משרד הבריאות. בג”צ הפתוח והליברלי ודאי יראה את מה שאני רואה, חשבתי לתומי – וטעיתי. בדיעבד איני מצטערת על הגשת העתירות שברובן נדחו, להפך – אני שמחה מאוד שהן הוגשו, כי צמחה מהן תועלת רבה להוכחת שקרי הממסד בכל הנוגע לתופעות הלוואי של תכשיר פייזר, שהוזרק למיליוני כתפיים ישראליות כחיסון נגד מחלת הקורונה. לאחרונה התראיינה בעיתון הארץ השופטת העליונה (לשעבר) ענת ברון, ובזהירות המחויבת מלשעברים הצהירה, כי “אנחנו בדרך לאובדן הדמוקרטיה”. האם מדובר בהתעוררות מאוחרת של שופטי בג”צ? לדעתי הצנועה עוד רחוקה הדרך. נדמה כי הבגציונרים רואים סכנה רק כאשר היא כבר ניצבת על סף דלתם. הם עדיין לא מוכנים להשקיף מהחלון ולראות אותה שועטת במלוא העוצמה בצומת הרחובות “דמוקרטיה פינת התעוררנו”.
והנה הגיע 21 בחודש מאי 2024, וכמו כל קארמה שהיא כידוע ביצ’ לא קטנה, העניק לנו מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתנה: ביקורת נוקבת על רשלנותו הפושעת של משרד הבריאות, בניתוח תופעות הלוואי של תכשיר פייזר. אני מסרבת לעשות שימוש במילה “רשלנות”, כי הכינוי רשלן מכיל בתוכו את ראשית המחילה לנאשם; הוא לא אשם, הוא רק רשלן. זה לא המקרה – הוא אשם כי לא מדובר ברשלנות אלא בשקרים בוטים במודע. האטימות הבג”צית היתה רשלנית ואפילו רשלנית מאוד, אבל התנהלותו של משרד הבריאות היתה לפחות רשלנות פושעת.
כמובן שדוח המבקר זכה מייד, כמו כל אמת מזוויעה, גם לעיוות וגם להתעלמות. היה מצופה כי הוא ישמש בסיס לחקירה פלילית נגד ראשי מערכת הבריאות בעוון גרימת מוות ברשלנות, ועבירות פליליות חמורות לא פחות, לפי סעיפים רבים בחוק העונשין: גרימת מוות בזדון, גרימת חבלה חמורה בזדון, תצהירים כוזבים תחת אזהרה לבג”צ ועוד ועוד – הונאה שגרמה מוות ונזקים בריאותיים חמורים לאזרחי מדינת ישראל; חוק העונשין מסמיק מבושה לנוכח רשימת העבירות הפליליות (לכאורה, כן כן לכאורה) של ראשי מערכת הבריאות בשנות הקורונה, המונחות זמינות לכל דורש על השולחן, אבל – אין דורש. כי, אתם יודעים, ב-7 באוקטובר עברנו למחדל הבא. לדון כעת בפשעים מתקופת הקורונה נראה כמעט כמו התערטלות בציבור, כי מאפילים עליהם פשעי הממשלה ומערכת הביטחון. וכנביאה פוטנציאלית (כן, יודעת שהנבואה ניתנה לשוטים) אסתכן ואומר, שעל כל אלה יאפילו בעתיד הלא רחוק פשעי משרד האוצר, שמקריס את אזרחי המדינה כלכלית ונפשית.
אבל ההיסטוריה אינה מרשה לנו לפספס הזדמנות להיאחז בשביבי התעוררות מוסדית, כדי להוכיח את צדקת דרכנו. ולא רק שצדקנו – הם שיקרו וגם ממשיכים לשקר. פשעי מערכת הבריאות ראויים לניתוח כי אמרנו, התרענו צעקנו ושופטי בג”צ אטמו אוזניהם בתוצאות של בדיקות PCR, והמחדלים הללו מחייבים אותנו לפרט ולנתח אותם בתקווה שיגיעו אל האוזניים הנכונות. אולי. אם לא מנסים אין סיכוי להצליח. ולכן כתבה זו, בעיבוד משפטי, הוגשה על ידי עיתון בראשית כתלונה לידיה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שבסמכותה להורות על העברתה לחקירת האגף המתאים במשטרת ישראל (ראו מסגרת). נקווה שהיועצת, העסוקה לעייפה, לא תנהג כקודמה אביחי מנדלבליט, ותזרוק את התלונה לפח האשפה.
תמיכה בתקשורת בריאה
תמיכה חודשית בכל סכום תאפשר לנו להמשיך לייצר עבורך תוכן איכותי, אחראי, אמין ויצירתי
הפיצול לשני עמים
בפברואר 2021 הקמנו ועדת חקירה אזרחית, גוף שעקב אחרי ספירת החללים והניזוקים מתכשיר פייזר. ב-28 בנובמבר 2021 – שנה לאחר שהחלו להזריק את התכשיר לכתפי הישראלים וכעשרה חודשים אחרי הקמת הוועדה – הגשנו עתירה לבג”צ (עתירה 8191/21) שבה טענו במילים ברורות ופשוטות: משרד הבריאות אינו מנטר ובודק את תופעות הלוואי של תכשיר פייזר – והתופעות הללו רבות ואיומות; בדוחות שלו אין אפילו אופציה ל”מוות מהתכשיר”. על פי רישומינו באותה עת נפטרו בישראל מאות בני אדם מיד לאחר הזרקת התכשיר, סביר להניח בשל השפעתו המזיקה.
ברקע הגשת העתירה התנהלה במדינה מציאות חיים, שבה ממשלת ישראל בעידוד ובתמיכה גורפת של כל אמצעי התקשורת, יצרה תמונת עולם אחידה ורשמית של דה-לגיטימציה ואף דמוניזציה לכל השקפה החורגת מהפרדיגמה ומן הנרטיב הרשמיים, של מה שכונה “מגפת הקורונה”. בעקבות התכתיב הזה, שחייב יישור קו רעיוני, פוצלו אזרחי ישראל לשני עמים: העם המחזיק בזכויות אזרחיות מלאות, כלומר בעלי “תו ירוק”, שמנה כארבעה מיליון אזרחים (להלן “עם סוג א'”) והעם שממנו נשללו זכויות אזרחיות רבות בשם “עידוד ההתחסנות” ובהן הזכות לעבוד, הזכות ללמוד באקדמיה, הזכות ללכת לתיאטרון וזכויות נוספות. העם השני מנה כחמישה וחצי מיליון אזרחים (להלן “עם סוג ב'”).
הפיצול הזה נוצר בתמיכת בג”צ, שנתן לו לגיטימציה בשל הנחה משפטית, הידועה בכינויה “חזקת תקינות המינהל” (המינהל הלוא הוא הפקידות הממשלתית המבצעת את החלטות הממשלה), המצמצמת כמעט כליל, למעט במקרים חריגים, את הביקורת השיפוטית על הליכים מנהליים. עיקרון זה קיבל חיזוק ב”בג”צ 5322/21 מתי כספי ואחרים נגד ממשלת ישראל” במילים הבאות: “דברים אלה, משל נכתבו לענייננו-אנו. שופטים אנו ולא רופאים; איננו מתיימרים לשמש פרשנים מוסמכים ומקצועיים לענייני בריאות, ואין זה מתפקידנו להתערב בשיקול הדעת של גורמי המקצוע הרלוונטיים.”
אלא שחזקת תקינות המינהל, מצב שבו שופטי בג”צ האמינו לכל נתון היוצא מפיהם של פקידים בכירים, הוביל שוב ושוב לטעויות בסדרי גודל לאומיים ואף גרם נזקים חמורים לציבור. ההיסטוריה מלמדת כי כבר היו דברים מעולם, כאשר אסון התגלה בדיעבד וניתן היה למנוע אותו בזמן אמת, אלמלא עקרון תקינות המינהל (ע”ע מלחמת יום כיפור ואני מעדיפה לא להתייחס ל-7 באוקטובר, כי לדעתי זהו סיפור אחר, הרבה יותר חמור).
תשובת שופטי בג”צ לעתירות בנושא הקורונה, לרבות פסק הדין שניתן בעתירה שהגשנו, התבססה על עמדת גורמי המקצוע של משרד הבריאות, לפיה תכשיר פייזר היה בטוח לחלוטין ולא סיכן בשום צורה את הנוטלים אותו. לא היה לנו ספק בכך שבג”צ לא ידע ואפילו לא חשד, כי התכשיר אינו בטוח או אפילו מסוכן. אבל חזקת תקינות המינהל הביאה אותו להאמין, כי נציגי משרד הבריאות וראשיו דיברו אמת.
אלא שכעת מוכיח דוח המבקר, כי לא זה היה המצב. כפי ששטחנו בפני בג”צ בזמן אמת, משרד הבריאות ופקידיו לא ניטרו באופן יעיל את תופעות הלוואי של התכשיר, שאת הזרקתו הם קידמו. ואם לא די בכך אנו טענו במפורש כי הם פעלו באופן אקטיבי למנוע את ניטור התופעות הללו, ובהן אף החמורות ביותר, מתוך אינטרס שקוף וברור: “עידוד ההתחסנות” שנאכף באופן ישיר ועקיף באמצעות סנקציות כבדות. ככל שנמצאו יותר תופעות לוואי ונזקים, כך עלה רף נחרצותה של המערכת למרר את חייהם של מי שבחרו אחרת. שהרי אם ניטור התופעות היה שקוף ואמיתי, האמירה הנחרצת כי התכשיר בטוח היתה נכשלת לחלוטין במבחן המציאות.
בפועל, כפי שהוכח בדיעבד, עבור אזרחים רבים ההיענות לקריאה הנחרצת להתחסן קיפלה בתוכה תוצאות רפואיות קשות שאיתן יאלצו להתמודד כל חייהם אותם נפגעים רבים שהסתמכו על ההבטחה כי התכשיר בטוח ויעיל, אשר מצאו עצמם יתומים וחסרי אונים מול מערכת, שבפטרונותה הסלילה אותם לסבל מתמשך ואף למוות ללא נטילת אחריות.
בהקשר זה ראוי לציין עתירה אחרת שהגשנו במרץ 2021 (בג”צ 2220/21), שבמסגרתה טענו והצלחנו לשכנע את שופטי בג”צ, כי יש להסיר מכלי התקשורת את קמפיין “עידוד ההתחסנות” בתכשיר פייזר. הקמפיין, שבמסגרתו הופרחו לאוויר שקרים בוטים בדבר “חיסון מאושר ובטוח”, הופסק בצו בג”צ בשל הטעיית הציבור בעובדות לא נכונות. מאידך, ההבנה שמדובר בשקרים בוטים לא חוללה שום הליך של חקירה, הפקת לקחים, או תיקון מידות.
מקרי מוות רבים לא דווחו לציבור
העתירה שהגשנו לבג”צ (בג”צ 8191/21) המשיכה ופירטה, כי מתחילת הזרקת התכשיר ועד מועד הגשתה, שקדה ועדת החקירה האזרחית בעבודת נמלים, תוך הקפדה יתרה על סטנדרטים אתיים ואספה עדויות על נפגעי התכשיר, שאותן ריכזה בדוח מצמרר ומכמיר לב. הדוח העלה, כי מקרי מוות רבים מאוד לא הופיעו בדיווחי משרד הבריאות, ובהם שיעור ניכר של מקרי דום לב, בעיקר בקרב צעירים. הדוח כאמור הומצא ב-25 באפריל 2021 לידיו של היועץ המשפטי לממשלה והלה התעלם ממנו לחלוטין.
עוד טענו בעתירה במילים מפורשות: “ניתוח תופעות הלוואי על פי הדוח לעומת ניתוח תופעות הלוואי על ידי משרד הבריאות, מאשר את קביעת הוועדה במכתבה מחודש מרץ 2021, על פיו משרד הבריאות אינו עוקב ואינו מנטר את תופעות הלוואי ומשכך רישומיו חסרים ומטעים… אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שלא נערכת כלל בקרה על מי שנטלו את התכשיר – לטוב ולרע. ולמצער, הממצאים בידי הוועדה הנוגעים להתנהלות מערכת הבריאות, חמורים מאין כמוהם ומצריכים הקמה של ועדת חקירה ממלכתית, שתוקם באופן בהול כפי שמפורט בעתירה זו. ממשלת ישראל מצאה לנכון להקים ועדת חקירה לאסון המירון שבו מצאו את מותם למעלה מ-40 בני אדם. על פי דוח העותרת ב’אסון פייזר’ מצאו את מותם עד כה לפחות 600 בני אדם, והאירוע ממשיך ו’מתגלגל’ כאשר האחראים לו ניצבים מנגד ומכחישים את קיומו… מפתיע הדבר, שהסימפטום ‘מוות’ בלתי אפשרי לדיווח למשרד הבריאות, למרות שהיו לא מעט מקרים של תמותה לאחר ימים ספורים ואף מספר שעות לאחר קבלת התכשיר. למרבה התדהמה, דיווחי רופאים על מקרי המוות שהתרחשו ממש בסמוך להזרקתו אינם מופיעים במערכת הדיווח הקיימת. העמדת מערכת כה לקויה והיעדר מוחלט של איסוף נתונים מהשטח היא פעולה רשלנית החורגת מכל מתחם סבירות בכל קנה מידה – וזאת בלשון המעטה.” לעתירה צורף תצהיר של רופאה, שדיווחה על מקרי תמותה בסמוך לקבלת זריקות של תכשיר פייזר, אך הדיווח לא הופיע בדיווחי משרד הבריאות!
עוד הוספנו וכתבנו בעתירה: “בעקבות היעדר מוחלט של בקרה וניטור אלא למראית עין, המידע המופץ לעולם כולו ממדינת הניסוי = ישראל שגוי, מוטעה וחסר, ובעטיו מתקבלות החלטות מוטעות. אזרחים תמי לב מאבדים את חייהם ו/או מאבדים לעיתים לצמיתות את איכות חייהם, עקב הזרקת התכשיר. יתרה מכך וחמורה לא פחות המשוואה אותה הציב כב’ בג”צ, על פיה עידוד ההתחסנות באמצעות התו הירוק הינה פעולה לגיטימית, הממשיכה ומובילה בכפייה של ממש אזרחים רבים אל מותם ואל נכותם. והכל בשל ההנחה המוטעית והמטעה את אזרחי ישראל (והעולם) כי התכשיר הניסיוני בטוח לחלוטין.”
כחצי שנה לאחר הגשת דוח הוועדה האזרחית, ב-23 בספטמבר 2021, דווחו לוועדה עוד 53 מקרי פטירה, בסמוך לקבלת החיסון השלישי הידוע בכינוי “בוסטר”, ואילו בפרסומי משרד הבריאות לא הופיע ולו דיווח אחד על מקרה מוות. ואפילו חמור מכך, ב-30 בספטמבר 2021 העלה משרד הבריאות פוסט במדיה החברתית, אליו הגיבו עשרות אלפי מגיבים שסברו בטעות מוחלטת, כי הנה הגיעו פעמי המשיח ומשרד הבריאות מוכן סוף סוף להכיר בתופעות הלוואי החמורות, או לפחות לתעד אותן. על הפוסט הגיבו כ-25 אלף נפגעים שנמחקו באותו יום על ידי מאן דהוא, סביר להניח ממשרד הבריאות. אם מעשה כזה אינו מדליק נורה אדומה המחייבת בקרה חיצונית על מה שמתרחש בחדרי חדרים, שבהם לכאורה מתרחשת “תקינות המינהל”, נשאלת השאלה מה הגבול של הצ’ק הפתוח שמקבל המשרד תחת החזקה, שהוא עושה מלאכתו נאמנה, גם כאשר המציאות מאותתת אחרת.
מכלל העובדות הללו עלתה תמונה מדאיגה של רשלנות פושעת, אם לא למעלה מכך. מאז שהומצא הדוח הראשון של ועדת החקירה האזרחית לידיו של היועץ המשפטי לממשלה, לא נעשה דבר על מנת לבחון את שאלת היקף תופעות הלוואי של תכשיר פייזר, והדרך בה ניטר משרד הבריאות תופעות אלו. ממשלת ישראל המשיכה בכפיית התכשיר, ואזרחי ישראל המשיכו וממשיכים לסבול מתופעות לוואי חמורות. בעתירה שהגשנו דרשנו מינוי ועדה חיצונית למשרד הבריאות שתחקור את התנהלותו.
תמיכה בתקשורת בריאה
תמיכה חודשית בכל סכום תאפשר לנו להמשיך לייצר עבורך תוכן איכותי, אחראי, אמין ויצירתי
לקרוא ולא להאמין
ומה השיב משרד הבריאות לעתירה? לקרוא ולא להאמין. את התשובה הגישה פרופ’ אמיליה אניס, מנהלת האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות. המנהלת הישירה שלה היתה לא אחרת מד”ר שרון אלרועי פרייס, ראשת שירותי בריאות הציבור.
התשובה נפתחה בהתקפה. משרד הבריאות סבר כי אנחנו “עושים שימוש בניסוחים וביטויים בוטים וחסרי בסיס, שמוטב היה ולא היו מועלים על הכתב”, כגון “אזרחי ישראל פוצלו לשני עמים, ומאחד מהם נשללו זכויות אזרחיות רבות בשם עידוד ההתחסנות”; “השתקת כל ביקורת על המשרד הכופה דעה אחידה”; “הסתרת כשלים ונזקים שעלולים לסבך את קובעי המדיניות בשל כך שעודדו, שלא לומר כפו, אורחות חיים או הסדרים מזיקים, ובמיוחד הסדרים כאלה שפגעו פגיעה משמעותית בחירויות ובזכויות הטבעיות של הפרטים, כמו לדוגמה שלילת זכויות האדם על גופו וחירותו לבחור החלטות רפואיות על עצמו ועל ילדיו”; ודרישה “להוקיע את דרך התנסחותה המכוונת של העותרת, וכן לחייבה בהוצאות משמעותיות.”
אז על פי הפתיחה, אנחנו לא בסדר, הם בסדר. ומה בהמשך? גם בו הם ממש בסדר. הם בודקים הכל בקפדנות, מנטרים ואף מגלים שתופעות הלוואי נדירות להדהים וקלילות להפליא: “בין החודשים דצמבר 2020 עד מאי 2021 דווחו למשרד הבריאות 275 מקרים של דלקת בשריר הלב בכלל מדינת ישראל, מתוכם 148 מקרים הופיעו בסמיכות למתן החיסון (מתוך סך החיסונים שניתנו באותה תקופה), כמפורט להלן: בסמיכות לחיסון במנה ראשונה דווחו 27 מקרים מתוך 5,401,150 מקבלי חיסון (מתוכם 11 מתחסנים עם מחלות רקע). בסמיכות לחיסון במנה שניה דווחו 121 מקרים מתוך 5,049,424 מקבלי חיסון (מתוכם 60 מתחסנים עם מחלות רקע). נתונים אלה עודכנו בחלוף הזמן, ועל פי הנתונים המעודכנים ליום 15 בדצמבר 2021, בסמיכות למנה הראשונה דווחו 22 מקרים מתוך 6,196,845 מקבלי חיסון. בסמיכות לחיסון במנה שניה דווחו 139 מקרים מתוך 5,737,056 מקבלי חיסון. בסמיכות לחיסון במנה השלישית דווחו 37 מקרים מתוך 4,129,105 מקבלי חיסון. עד כה, התופעה דווחה בעיקר בקרב גברים צעירים, בפרט בגילאי 19-16 לרוב לאחר המנה השניה של החיסון… כמו כן, במרבית המקרים שדווח על אשפוז, מדובר בתקופה של עד ארבעה ימים בלבד, תוך ש-95 אחוז מהמקרים הוגדרו כמחלה קלה.
“אם כן, בניגוד לנטען בעתירה, משרד הבריאות בהחלט פועל בדרכים שונות לאיסוף מידע בדבר תופעות לוואי בנוגע לחיסון, ניטורו, בחינתו וניתוחו. מידע זה מתקבל במשרד הבריאות בדרכים שונות, כמפורט לעיל, הכולל דיווחים על ידי צוותים רפואיים, מחסנים ומטפלים, דיווחים על ידי מתחסנים וכן כולל ניטור פעיל (Sort Active) לחיפוש אקטיבי של מקרים על ידי משרד הבריאות במקרים בהם מתעורר חשד לאיתות ביחס לתופעה, שהשיעור הנצפה גבוה מהשיעור הצפוי (ובמקרה של חיסון נגד נגיף הקורונה – אירועי דלקת בשריר הלב).”
ומה אם “מומחי-העל” שיקרו לבג”צ?
תשובת משרד הבריאות לעתירה היתה מאוד לוחמנית וכפי שהסתבר בהמשך, הכילה אוסף בדותות שחייב חקירה משטרתית. בבסיסה היא קבעה ש”אנחנו” (משרד הבריאות) בודקים, חוקרים, עורכים ניתוח סטטיסטי, ואתם לא מבינים כלום. בהתבסס על עקרון תקינות המינהל של בג”צ, ועל האמונה כי בכירי המשרד דוברי אמת, נדמה כי העתירה שלנו היתה עתירת סרק, שהרי הכל תקין; לא רק שהם אספו את הדיווחים על תופעות הלוואי של תכשיר פייזר, הם גם ניתחו אותם, פילחו והסיקו מסקנות. על בסיס תגובה זו העתירה שלנו נדחתה ואף חויבנו בהוצאות.
וכך כתב השופט אלכס שטיין בפסיקתו: “דברים אלה מבטאים באופן נקודתי את עקרונות המשפט המינהלי ביחס למחלוקת בין מומחי הרשות למומחים אחרים. הלכה היא עמנו כי במסגרת הליכים מנהליים, בבג”ץ או בבתי המשפט לעניינים מנהליים, לא תִישָמַע חוות הדעת של מומחים פרטיים, אשר באים לחלוק על החלטת הרשות המנהלית שנסמכת על עבודתם ועל ממצאיהם של מומחים פנימיים משלה. הידרשות לחוות דעת כאלו מהווה התערבות בלתי מותרת ובלתי ראויה בשיקול דעתה העצמאי של הרשות, אשר הוענק לה על ידי המחוקק בשל היותה מומחית – אם לא המומחית – בתחומי פעילותה.”
בואו נסכם: לא משנה בכלל מה אומרים מומחי משרד הבריאות לבג”צ, לא משנה אם הם משקרים, מסלפים, מעוותים או בודים מליבם נתונים – הם בכל מקרה צודקים כי עומדת לצידם חזקת תקינות המינהל. ולכן, אם תביאו 200 מומחים פרטיים אל מול מומחה אחד של משרד הבריאות – הוא צודק. זה פסק הדין. השופט שטיין לא ענה על שאלה חשובה ופשוטה – מה אם מומחי-העל של משרד הבריאות שיקרו לבג”צ? או חלילה עשו את מלאכתם ברשלנות רבתי?
מבקר המדינה: כן, הם שיקרו לבג”צ
והנה הגיע חודש מאי השנה ודוח מבקר המדינה קבע באופן שאינו ניתן לפרשנות אחרת: מומחי-העל של משרד הבריאות שיקרו לבג”צ, שיקרו לאזרחי ישראל ושיקרו לעולם ששאב את התוצאות ממדינת הניסוי – והתוצאות הן בלוף אחד גדול, שבא לביטוי כפשוטו בתרשים המופיע בדוח:
“מהתרשים עולה”, כתב המבקר, “כי במערכות הממוחשבות של משרד הבריאות לא נקלט מידע בנוגע לכ-82 אחוז מן התלונות על תופעות לוואי. מכ-354,200 דיווחים שהעבירו אליו גורמים רפואיים נקלטו רק 62 אלף, המהווים 18 אחוז מהיקף הדיווחים שהעבירו אליו הגורמים הרפואיים. בסך הכל נקלטו ועובדו בקובץ ‘ריכוז תופעות הלוואי של משרד הבריאות’, מתחילת מבצע החיסונים ועד מועד סיום הביקורת, כ-55 אלף דיווחים (כ-16 אחוז מכלל הדיווחים).
בואו נעכל רגע את מה שאומר המבקר: בשנת 2021 הודיע משרד הבריאות לבג”צ שהכל תקין לחלוטין ושהוא בודק, מנטר ועוקב אחרי תופעות הלוואי של תכשיר פייזר, כאשר בפועל הוא עשה זאת רק לגבי 18 אחוז מן הדיווחים; במציאות מספר הדיווחים על התופעות שהתקבלו אז היה פי 5.5 מאלה שעליהן הצהיר משרד הבריאות לבג”צ – לא “275 מקרים של דלקת בשריר הלב”, אלא 1,512 מקרים, מתוכם לא “148 בלבד בסמוך לחיסון”, אלא 814 מקרים. המספרים האמיתיים הללו תואמים לחלוטין את דוח ועדת החקירה האזרחית, שעל פיו מספר הנפטרים מייד לאחר הזרקת התכשיר, וכנראה כתוצאה ממנו, הגיע בשנת 2022 לכ-800 ובהם צעירים רבים שלקו בדום לב.
השופט שטיין טעה טעות חמורה ביותר כאשר דחה את העתירה וקבע שמשרד הבריאות אמין עליו, שכן הוא בעל מומחיות-העל בתחומו. ממש לא. בכירי משרד הבריאות התרשלו במקרה הטוב, ודיווחו דיווח כוזב ביודעין ובמכוון במקרה הרע. וכיצד קרה שמשרד הבריאות דיווח רק על 18 אחוז מתופעות הלוואי? הוא לא ידע על השאר? גם על כך עונה מבקר המדינה וקובע: “מנתוני משרד הבריאות עלה, כי הסיבה לכך היא שבחלק מהרשומות שהועברו אליו מכללית (קופת חולים, א”י) חסרו שדה של מועד תופעת הלוואי או שדה המפרט את תופעת הלוואי, וכן היו דיווחים שהתייחסו לחיסונים אחרים. בפברואר 2021 ביקש משרד הבריאות מכללית לתקן את הגדרות הדיווח, אלא שמפברואר 2021 עד מאי 2022 כללית לא תיקנה את הגדרות הדיווח והמשיכה להעביר דיווחים באותה מתכונת. אשר למשרד הבריאות, הוא לא שב ופנה לכללית בתקופה זו בעניין זה ובסופו של דבר לא נקלטו במערכות משרדו כ-279,300 דיווחים.”
מסקנת הדברים פשוטה וברורה – משרד הבריאות ידע כבר בפברואר 2021 שמשהו לא תקין בדיווחיה של קופת החולים הגדולה בישראל – ידע ולא עשה כלום. משמעותו של הדיווח הכוזב היתה הרת אסון לכל אותם אזרחים תמימים שסברו, כמו השופט שטיין, שמומחי-העל הללו הצהירו אמת. חוק העונשין מפרט בסעיפים רבים מעשה שכזה, החל בעדות שקר (ס’ 237), המשך במרמה והפרת אמונים (ס’ 284) וכלה בהמתה בקלות דעת (ס’ 301ג’).
המסקנה של מבקר המדינה היתה ידועה כבר לפני ארבע שנים למי שהיו מוכנים להשאיר את עיניהם פקוחות ואת מוחם ער גם לנוכח הגחכה, נידוי, אפליה והסתה. היינו שמחים להתנצלות, אבל נסתפק בהעמדה לדין למי שאחראים לפשע הרפואי הקשה ביותר בתולדות המדינה.
כדי להבין ולדעת מה קרה במשרד הבריאות, ומדוע תופעות הלוואי הרבות והקשות של תכשיר פייזר הוסתרו ומוסתרות עד היום מהציבור, על היועצת המשפטית לממשלה להורות על חקירה של ראשי מערכת הבריאות, שלטענתנו הורו להתעלם ממאות אלפי דיווחים על תופעות לוואי, כתוצאה מהחיסון של פייזר. אולי בכל זאת דברינו יבקיעו את חומת ההכחשה וההדחקה, כי כאמור מדובר לכאורה בפשעים חמורים. מבצעיהם מסתתרים מאחורי חליפות, עניבות וחלוקי רופאים, אבל התחפושת הזו מגואלת בדמם של אלפי אזרחים טובים ותמימים, שהזריקו את תכשיר פייזר, מתוך אמונה שחליפות וחלוקים לא משקרים.
תגובות