לאן חותר מארק צוקרברג?
הוא תרם כמיליון דולר לחגיגות הניצחון של טראמפ, התארח במעונו בפלורידה ואז הכריז על שינוי לטובה בנושא הצנזורה ברשתות. האם זו מחויבות לחופש הביטוי, או מהלך אסטרטגי כדי לחבור לצד המנצח?
לאן חותר מארק צוקרברג?
נשיא ומנכ”ל חברת מטא (Meta) המפעילה את שירותי וואטסאפ, פייסבוק ואינסטגרם – מארק צוקרברג – הדהים לא מכבר את ג’ו רוגאן במהלך ראיון שנתן בפודקאסט המפורסם שלו, לפיו ממשל ביידן לחץ עליו להסיר מפייסבוק תכנים בנוגע לביקורת על החיסונים נגד נגיף הקורונה. כאשר הנשיא ג’ו ביידן הכריז בתקשורת ש”פייסבוק הורגת אנשים”, סיפר בראיון, החל מסע ציד של סוכנויות ממשל בחקירות נגד חברת מטא, ולא נותרה לו ברירה אלא לצנזר את התוכן כולל קטעי הומור, סאטירה ומאמרים מדעיים, באמצעות “בודקי-עובדות” מוטים פוליטית. לא היה מוצדק להתייחס בביטול לחלק מהחששות לגבי תופעות הלוואי של חיסון הקורונה, טען עכשיו צוקרברג, שמטא הסירה בזמנו כמידע מוטעה.
צוקרברג תרם כמיליון דולר לחגיגות הניצחון של רונלד טראמפ ואף התארח במעונו במאר-א-לאגו בפלורידה. מיד אחר כך הוא הכריז על שינוי משמעותי בגישה של מטא לפיקוח על תוכן, בטענה שהחברה “חוזרת לשורשים שלה” על ידי מתן עדיפות לחופש הביטוי. הוא התעקש שמטרת השינוי הזה לטפח פלטפורמה שקופה יותר. האם זו מחויבות אמיתית לתיקון הראשון בחוקה האמריקאית, המגן על חופש הביטוי, או מהלך אסטרטגי הנובע מלחצים פוליטיים ועסקיים חדשים?
לפני כחודשיים, לאחר זכייתו בבחירות, פירסם טראמפ סרטון בוטה וישיר שבו הודיע כי הוא מתכוון להילחם ב-Censorship Industry Complex – חברות טק שחברו לגורמים פוליטיים במטרה לצנזר שיח פוליטי ברשת מן הצד הימני של המפה. טראמפ דיבר על שורת חוקים שיקדם, שיאסרו לצנזר תכנים ללא שקיפות ויכולת ערעור.
נראה כי צוקרברג הפנים את המסר; מטא מתכוונת להפסיק לעבוד עם בודקי-עובדות ולאמץ את מערכת “הערות הקהילה”, תכונה שכבר מיושמת ב-X (לשעבר טוויטר) על ידי אילון מאסק. לטענתו ההסתמכות על בודקי-עובדות כרסמה באמון המשתמשים ברשתות, והאפשרות לתת להם להגיב לתוכן תיצור פלטפורמה פתוחה יותר. אלא שלרבים המהלך הזה נראה חשוד וניסיון די פתטי לחזר אחרי משתמשים שמרנים, שביקרו זה מכבר את ההטיה השמאלנית של הפלטפורמה.
צוקרברג הוסיף ותאר כיצד הוא מתכוון להקטין את מסנני התוכן של מטא, תוך התמקדות רק בהפרות חמורות ביותר ובדיווחי משתמשים על עבירות פחות חמורות. הוא הודה שטיפול ב”שיח שנאה” ו”מידע כוזב” בעייתי, וכי הוא מתקשה לעמוד בכמויות המידע הבלתי נתפסות שמייצרים מיליארדי משתמשים. כדי לסבר את האוזן, לטענתו, לפחות עשרה אחוזים – כמאות מיליוני פריטי תוכן ביום מהתכנים בפלטפורמות שלו – הוסרו לא בצדק על ידי מסנני תוכן חמורים מדי.
צוקרברג מיתמם. פייסבוק עצמה ביצעה מחקר בשנת 2021 שבו מצאה, כי 65 אחוז מהתכנים של מתנגדי כפיית החיסונים יוצרו על ידי 12 חשבונות והסירה אותם, כולל זה של שר הבריאות הנכנס רוברט קנדי ג’וניור. כך לדוגמה דיווחנו בזמן אמת, כיצד ביצעה פייסבוק Shadow Banning, כלומר הקטנת חשיפה של פוסטים שנשאו תיוג של מגזין בראשית לעומת תכנים אחרים, ובכך מנעה את קידומו בימיו הראשונים (אגב, עד היום לא נראה שינוי במדיניות זו). זכורה לנו גם פגישתה של מנכ”לית פייסבוק-ישראל, עדי סופר תאני, עם ראש הממשלה דאז נפתלי בנט, כאשר הפציר בה לצנזר תכנים נגד החיסונים והיא נענתה ברצון. השיטה בה נקטה פייסבוק היתה יצירת “תיבות תהודה” (Echo Chambers) שבהן השתתפו רק חברי קהילה מסוימת, והודעותיהם לעולם לא יצאו מחוץ לגבולותיהן. בהקשר זה נזכיר גם את אירועי “קיימבריג’ אנליטיקה”, שעשתה שימוש עסקי במידע אישי מפייסבוק וביצעה בין השאר הטיית בחירות, שסייעה לטראמפ לנצח בקדנציה הקודמת.
צוקרברג עצמו נצלב אז בחקירת הקונגרס הדמוקרטי ולאחר מכן חבר יחד עם גוגל לאו”ם, לארגון הבריאות העולמי ולפורום הכלכלי העולמי, כאשר הצטרפו ל”צד המנצח” וצנזרו תכנים. מעבר לכך נזכיר שבתחקיר של בראשית, בשנת 2022, כבר עלינו על עקבותיו של צוקרברג כאשר מימן באמצעות קרן פילנתרופית שלו מחקרים של ד”ר ראלף באריק, מומחה אמריקאי בכיר שביצע מחקרי Gain of Function בווירוסים; שמו של באריק הופיע במחקרים של וירוס הקורונה, שנערכו במעבדה הווירולוגית בווהאן, שגוגל השתתפה במימונם. פייסבוק וגוגל גם לקחו חלק ב”אירוע 201″, שנערך חודשים ספורים לפני פרוץ הקורונה, וביצע סימולציה של התפרצות המגפה (עוד על אירוע 201 בתחקיר של מני אביב בגיליון זה).
מכל אלה ניתן להסיק, שחברות הטק לקחו תפקיד פעיל בהונאת הקורונה, הרבה מעבר לצנזורה של תכנים. פייסבוק אפילו הודתה בגלוי במשך שנים, שלבודקי העובדות שלה יש ניגוד עניינים, וכי היא משלמת לארגוני צד שלישי שיש להם אג’נדות משלהם, והם אינם נדרשים להיחשף בשמם או במקצועותיהם בעת ביצוע הצנזורה. גוגל, לדוגמה, העלתה במנוע החיפוש שלה במקומות הראשונים כתבות Fact Check מוטות, ובודקי העובדות של פייסבוק כלל לא היו צריכים להתאמץ כדי לאתר אותן.
האם צוקרברג שוב מצטרף לאג’נדה המנצחת, הפעם זו של טראמפ ומאסק? אז כן, נראה שינוי לטובה בנושא הצנזורה ברשתות; הוא כבר מינה חבר דירקטוריון חדש, נשיא UFC דיינה ווייט השמרן, ובמקביל הודיע על העברת קבוצת בטיחות התוכן ממדינת קליפורניה הפרוגרסיבית למדינת טקסס היותר שמרנית. אך ככל הנראה מדובר רק בלחץ רגעי שבו הוא נתון. לאחר רכישת טוויטר על ידי מאסק לפני כשנתיים החלה נטישה של מפרסמים ומשתמשים מהצד השמאלי של המפה, וצוקרברג הקים את פלטפורמת ההודעות הכושלת Threads כדי לנסות ללכוד אותם. מאסק וצוקרברג אף התנצחו באופן אישי והשתעשעו בקרב איגרוף ביניהם, שמעולם לא התרחש, אבל מאסק בסופו של דבר הנחית את הנוק-אאוט, כאשר לא מעט בזכותו קיבל טראמפ תמיכה חסרת תקדים בבחירות. עכשיו נראה שצוקרברג מיישר קו, בצביעות האופיינית לו.
חזון העולם על פי AI
בנאום המרכזי של כנס הטכנולוגיה הגדול בעולם, CES, שהתקיים בחודש שעבר בלאס וגאס, הציג מנכ”ל חברת נבידיה (Navidia), ג’נסן הואנג, חזון משכנע של עולם המשתנה על ידי הבינה המלאכותית (AI) – עולם שבו גם בינה מלאכותית פיזית (רובוטים) וגם בינה מלאכותית סוכנת (סוכני תוכנה חכמים) יגדירו מחדש את התעשיות והחברה בכללותה.
המנוע העיקרי של התפתחות הבינה המלאכותית היה טכנולוגיית Generative AI, שאיפשרה למנועי שיחה כמו ChatGPT ו-Gemini לנתח כמויות גדולות של טקסט, ולייצר תחזיות מדויקות לגבי המילים הנדרשות כדי לנסח את המשפט הבא. הואנג הציג במהלך נאומו את הפיתוחים הטכנולוגיים, שעליהם עומלת החברה המובילה בתחום בשנים האחרונות, המתרכזים בטכנולוגיית Generative AI; בעזרתה רובוטים וסוכנים חכמים יוכלו לבצע תחזיות דומות לטקסט באמצעות מנועי סימולציה מתקדמים, שיאפשרו לייצר מידע כדי לאמן אותם להתמודד במרחב האמיתי. התפתחות כזו תאפשר למכונות לבצע פעולות מתקדמות שעליהן לא ניתן אפילו לחלום, אבל במקביל מתגבש נרטיב שקט יותר: מה זה אומר על המרכיב האנושי בעולם התעסוקה?
בעתיד בינה מלאכותית פיזית תצטיין באוטומציה של ייצור, שירותי בריאות ולוגיסטיקה, כולל מכוניות אוטונומיות ללא נהג, בעוד סוכני בינה מלאכותית יחוללו מהפכה במגזרי השירות באמצעות עוזרים וירטואליים מותאמים אישית וכלים לקבלת החלטות. לדברי הואנג “AI אינה עוד כלי, היא שותף ליצירתיות, לפרודוקטיביות ולחדשנות”; רובוטים דמויי אדם יוכלו לבצע משימות מדויקות וסוכנים וירטואליים השולטים במספר שפות יהיו מסוגלים לכתוב סקריפטים, לעצב קמפיינים שיווקיים ואפילו לנהל עסקים. ואכן, בתערוכת כנס הטכנולוגיה הוצגו פיתוחים רבים של חברות שונות בתחומי רובוטיקה, בתים חכמים וכלי רכב אוטונומיים.
לאחרונה אמר מארק צוקרברג כי הבינה המלאכותית מתקרבת לביצועים של מהנדסי תוכנה בינוניים עם יכולת כתיבת קוד, והיא קרובה מאוד להחליף את מפתחי התוכנה שלו. סוכנים אלה יהיו בהתחלה יקרים בהשוואה למקביליהם האנושיים, אך לאורך זמן יציגו יעילות הולכת וגוברת. גם אמזון הוציאה לא מזמן דוחות פנימיים, שבהם אמר מנהל פיתוח הענן שלה, כי לא רחוק היום שבו מהנדסי התוכנה של החברה יפסיקו לכתוב את הקוד, והבינה מלאכותית תחליף אותם; ביצועי המהנדסים ישתנו מהתמקדות בפיתוח קוד לחדשנות ולבניית כלים ידידותיים למשתמש.
אין לפקפק ביכולותיה של הבינה המלאכותית בפיתוח קוד; בסוף שנת 2024 היא הצליחה להשיג ציונים נאים ביותר במבחני איכותו, תוך הפגנת ביצועים לא רעים, וכעת מתמקדות חברות ה-AI בהוזלת העלויות שלה. גם אין להכחיש את יתרונותיה הפוטנציאליים של הבינה המלאכותית הפיזית. כך לדוגמה היא תאפשר מקומות עבודה בטוחים יותר, פרודוקטיביות מוגברת ופיתרון למחסור בכוח אדם בחברות מזדקנות. במקביל, סוכני בינה מלאכותית יוכלו להנגיש טכנולוגיה לעסקים קטנים ובינוניים, ולאנשים פרטיים כדי להניע טרנספורמציה דיגיטלית. עם זאת, חידושים אלה יגיעו עם אתגרים חברתיים עמוקים הדורשים תשומת לב ביקורתית.
לפי דוח חדש הנוגע לתחזית שוק העבודה בשנת 2025, שפרסם לאחרונה הפורום הכלכלי העולמי (WEF), אין לנו מה לדאוג. באופן מפתיע, לדעת 1,000 חברות שהשתתפו בסקר, בעשור הקרוב דווקא צפויה עלייה במספר העבודות בעולם; עד 2030 בינה מלאכותית ואוטומציה צפויים לעקור למעלה מ-92 מיליון משרות ברחבי העולם, אך במקביל ייווצרו 170 מיליון תפקידים חדשים. רבות מן המשרות החדשות ידרשו כישורים דיגיטליים מתקדמים, שחסרים כיום לפלחי אוכלוסייה גדולים, אבל באופן פרדוקסלי הדוח מציין עלייה במשרות שאינן דורשות כישורים כאלה כמו חקלאות, משלוחים בקניות מקוונות ומקצועות סיעוד.
אלא שאם יורדים לעומקם של הדברים, הרי שטכנולוגיות האוטומציה ימצאו כנראה את דרכם למקצועות הללו ולאחרות, זאת בשעה שהפורום הכלכלי העולמי מקדם את האג’נדה הירוקה, שבה יש להפחית בפעילות הגורמת פליטת גזי חממה, כמו למשל בחקלאות ובתחבורה. כיצד צפויה עלייה בכוח העבודה של תעשיות שייעלמו לחלוטין? האם מדובר בתוכנית רב-שלבית, שבה בשלב הראשון ישתנה כוח העבודה מתפקידי הנדסה לתפקידים הדורשים עבודה פיזית ובהמשך, כאשר טכנולוגיית הרובוטים תבשיל ותהיה זולה יותר, הוא יעבור לאוטומציה מלאה? בדוח אין תשובה ליישוב הסתירה המובנית הזאת.
ויותר מכך, הקצב המהיר של חדשנות הבינה המלאכותית, הניזון מתאגידי טריליון הדולר – כמו נבידיה, מייקרוסופט, אמזון ומטא – מעלה שאלות לגבי סדרי עדיפויות אתיים; בעוד מנהיגים טכנולוגים דוגלים בפיתוחה כאבן דרך בקידמה האנושית, מבקריה טוענים כי הטון החגיגי שלהם מתעלם לעתים קרובות מהמחיר האנושי ויוביל להמשך מגמת ריכוזיות יתר; הפיתוח הטכנולוגי רק יתגבר את חוסר השוויון ופערי המעמדות בשוק העבודה. התאגידים המניעים את החידושים הללו מגבשים כוח חסר תקדים, משפיעים על מדיניות ציבורית ומעצבים נורמות חברתיות ללא אחריות מספקת.
מעבר לדאגות הכלכליות, עליית הבינה המלאכותית מאתגרת את המשמעות של להיות אנושי. האם אנחנו מתקדמים לעבר עתיד, שבו תרומה אנושית תיתפס כמשנית ליעילות המכונה? כאשר סוכנים וירטואליים יכולים לכתוב מוזיקה, לחבר טקסטים ואפילו לקבל החלטות עסקיות, החברה חייבת להתמודד עם שחיקת היצירתיות והאוטונומיה בתחומים מסוימים. באופן דומה, כאשר בינה מלאכותית פיזית משתלטת על משימות שחוזרות על עצמן, הערך של העבודה האנושית ייאלץ לעבור הגדרה מחודשת.
סכנה לאבטחות מוצפנות
ההכרזה האחרונה של גוגל בנוגע לשבב המחשוב הקוונטי האחרון שלה, “ווילו” (Willow), עוררה התרגשות גדולה בעולם הטכנולוגיה. אבל לא כולם חולקים את אותה רמת התלהבות, כמו ענקיות הטכנולוגיה מטא ונבידיה, שהעלו חשש לגבי לוחות הזמנים המעשיים של פיתוחו. אז מה זה מחשוב קוונטי, ולמה זה משנה לנו?
מחשוב קוונטי הוא גישה מהפכנית המסתמכת על עקרונות מכניקת הקוונטים, השולטים בהתנהגותם של חלקיקים בקני מידה הקטנים ביותר של רמות האנרגיה. בניגוד למחשבים מסורתיים – המשתמשים בסיביות שמייצגת או 0 או 1 – מחשבים קוונטיים משתמשים בקיוביטים, שיכולים לייצג בו בזמן גם 0 וגם 1. תופעה זו, המכונה סופרפוזיציה, מאפשרת למחשבים קוונטיים לבצע חישובים במהירות ובקנה מידה בלתי נתפסים לעומת מחשבים קלאסיים.
שבב ווילו של גוגל כבר הפגין יכולות מרשימות, כולל ביצועים יותר טובים ממחשבי-על קלאסיים, בפער אסטרונומי. לדוגמה, בדיקה של דגימת מעגל אקראית שהושלמה על ידי ווילו תוך מספר דקות, לקחה למחשב-על מסורתי יותר מגילו של היקום; הדבר מציג את הפוטנציאל העצום של מחשבים קוונטיים לפתור סוגים מסוימים של בעיות יותר מהר מכל טכנולוגיה אחרת. הם יוכלו בין השאר להאיץ את פיתוח התרופות, לייעל שרשראות אספקה ואפילו לחולל מהפכה בתעשיית הבינה המלאכותית.
בצד החיובי גוגל עשתה קפיצת מדרגה משמעותית בתחום המחשוב הקוונטי עם השבב האחרון שלה. לדברי ג’וליאן קלי, מנהל החומרה ב-Google Quantum AI, ווילו מייצג “צעד ענק קדימה” בפיתוח מחשבים קוונטיים. הוא מתהדר בזמני קוהרנטיות קוונטיים משופרים – מדד לכמה זמן קיוביטים יכולים לשמור על מצבם לפני איבוד המידע שלהם; ווילו משיגה עלייה של פי חמישה בזמני הקוהרנטיות, מ-20 מיקרו-שניות בשבב הקודם של גוגל, Sycamore, ל-100 מיקרו-שניות. זוהי התקדמות קריטית בהפיכת מחשבים קוונטיים לאמינים יותר.
אחת האפשרויות המרגשות ביותר היא התפקיד שמחשבים קוונטיים יוכלו למלא בפירוק שיטות הצפנה מורכבות. חשוב להבין מה למשל תהיה ההשלכה של מעבד כמו ווילו על אבטחת מטבעות קריפטוגרפיים כגון ביטקוין. ביטקוין מסתמך על אלגוריתם קריפטוגרפי בשם SHA-256, שנמצא כיום מחוץ להישג ידם של מחשבים קלאסיים. עם זאת, למחשבים קוונטיים יש פוטנציאל לפצח את האלגוריתמים הללו בשבריר מהזמן שייקח למערכות מסורתיות, והם עלולים בסופו של דבר לשבור את שיטות ההצפנה שמאבטחות מטבעות דיגיטליים. אמנם האיום הזה אינו קרוב, אבל קהילת הקריפטו נזעקה לטפל בו והיא כבר בודקת שיטות הצפנה עמידות קוונטיות, כדי להגן על נכסיה הדיגיטליים.
כאמור, מארק צוקרברג מנכ”ל מטא וג’נסן הואנג מנכ”ל נבידיה, הביעו דאגה לגבי המחשוב הקוונטי. צוקרברג, שמכיר בפוטנציאל של הטכנולוגיה הקוונטית, הצהיר שהיא עדיין רחוקה מלהיות מעשית עבור יישומים בעולם האמיתי. הוא אפילו טען כי בינה מלאכותית יכולה לחוות פריצות דרך הרבה לפני שהמחשוב הקוונטי יגיע למימוש מלוא הפוטנציאל שלו. באופן דומה הביע הואנג ספקות במהלך הופעה פומבית וחזה שמחשוב קוונטי, המסוגל לספק תועלת משמעותית, עשוי להתממש רק עוד עשרות שנים. הצהרות אלו הובילו לירידה חדה במחירי המניות של חברות בתחום המחשוב הקוונטי, כולל D-Wave Quantum ו-IonQ. המשקיעים, כך נראה, הושפעו מהתחזית הזהירה של ענקיות הטכנולוגיה ושמו ברקס.
תגובות