לאֹ־יַאֲמִינוּ לִי וְלאֹ יִשְׁמְעוּ בְּקלִֹי

פרשת שְׁמוֹת

במכתב למערכת שפורסם בגיליון שעבר הביע אחד מקוראי העיתון תרעומת על כך שמי שכותבת בעיתון בראשית את טור היהדות השבועי היא “רבה” שדוגלת בפלורליזם. המערכת היקרה בתגובתה גיבתה אותי והבהירה כי אני רבה, בלי מרכאות. זה חימם את לבי אבל מיד לאחר מכן נשטפתי גל קור פנימי מוכר ומלחש: “ואולי הוא צודק, אולי את סתם ולא באמת”. למדתי זה מכבר לזהות את מגע ידה המקפיא של “תסמונת המתחזה” המוגדרת בפורטל בריאות הנפש בטיפול-נט כ”חוויה של פקפוק עצמי ביכולות והישגים, לצד התחושה כי האדם מוליך שולל את הסביבה שלו.” 

תסמונת המתחזה אינה מחלת נפש או הפרעה אלא תופעה נפוצה, ששמה מוכר בספרות כבר 45 שנים. היא מספיק נפוצה כדי להיות ערך בוויקיפדיה, ולפי מחקר משנת 2011 לפחות 70% מבני האדם חווים אותה במהלך חייהם. היא הופכת לבעייתית כאשר היא מתקבעת כדפוס חשיבה המסכל את יכולתו של אדם לממש את כישרונותיו והופכת לנבואה שמגשימה את עצמה. מצב זה מושפע מנסיבות חברתיות וממאפיינים אישיותיים ובשל כך אין זה מפתיע כי על פי אותו מאמר אינטרנטי “התסמונת שכיחה יותר בקרב נשים, במיוחד אם הן מקבוצות מיעוט.” למשל רבות רפורמיות. 

לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית