כיסופים נשברים
סיפור מהמגירה - מני אביב
בלילה ההוא נמסה נפשה כחלב על מיטתי, אבל גופה היה מסוגף ומרותק על צידו, וכל הנתיבים אליו נחסמו. עיניה רטטו כאשר בלמה את כף ידי המגששת על בטנה. “אני פצועה. הליטופים שלך לא יעזרו,” אמרה בעוד השינה נופלת עליה, ועד אשר קמה עם שחר והסתלקה נשחקתי תחת משא התשוקה. בימים שבאו היא נותרה מרוחקת ובלתי מושגת. חותמה דהה מעט בזרם הזמן, עד שערב אחד שלחה לפתע מסרון קצר. “אני רוצה לשכב איתך על המזרן,” כך כתבה, “רק תניח בבקשה לגוף שלי.” “אין סיכוי,” השבתי, “אם לא אוכל לגעת בך אני אשתגע.” בלילה בקעו געגועיי מן התהום וטרפו את חלומותיי, ועוד לפני שהציצה השמש בשיפולי האופק התקשרתי אליה.
“אולי ניפגש על החוף,” הצעתי, “באוויר הפתוח תרגישי יותר בטוחה.” “אפשר לנסות,” השיבה בקול ספקני שעוד התאמץ להפריד את מוץ החלום מתבן המציאות. על החול הפריך, לנגד חרונו של הים המסתער, התמוססו מילותינו בלחות הסמיכה. היא שמרה ממני מרחק כל עוד הילכנו לאורך נתיב המים, עד אשר עצרה ונטלה את כף ידי והישירה מבט נוקב אל תוך עיניי…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות