loader image

כוחו של המרפא הפצוע

מה דעתכם לקבל טיפול ממטפלת שהתמוטטה פעם ואושפזה במחלקה פסיכיאטרית? האם יש יתרונות לקבלת טיפול מאיש מקצוע שהיה במקום שבו את אולי נמצאת עכשיו? ומהו סיפורו של הארגון שמלווה אנשי שיקום וטיפול שעברו בעצמם משברים נפשיים?

עם תחילת ההתמחות הקלינית שלה בלימודי פסיכולוגיה, חוותה רננה שטנגר-אלרן קשיים נפשיים. ההתמחות שלה נערכה בבית חולים פסיכיאטרי וכשניסתה לשתף את הצוות סביבה בחוויה שהיא עוברת היא נתקלה במחסום: “ניסיתי להיחשף בפני אחד המדריכים. הבנתי שהעבודה נוגעת בהמון נושאים אישיים. רציתי שיהיה לי איך לפתוח את זה בהקשר של העבודה, לא למטרה טיפולית וזה ממש נחסם. נאמר לי שזה לא מתאים. לא היתה בכלל דרך להביא את זה ובטח שלא לעבוד עם זה”. את השנים של ההתמחות הקלינית היא סיימה, בשל כך, “בארון” מבלי להזדהות כאדם שמתמודד גם הוא עם בעיות בתחום הנפש. אבל לקראת בחינת המומחיות הגיע משבר גדול שכלל גם אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי. “האשפוז היה חוויה של לחצות את הקווים”. היא אומרת שידע מניסיון אישי כזה הוא כבר לא רק ידע על החוויה הנפשית, אלא גם מפגש עם מערכת הטיפול והשיקום. זה עוד סוג של ידע והרבה פעמים זה מיתרגם גם לטראומה. החלפת הכיסאות בצורה כל כך חדה היתה עבורה חוויה מאוד מטלטלת. “ישבתי מול פסיכולוגית וחשבתי שרגע קודם זו הייתי אני בכיסא שלה. הרגשתי פתאום שהמרחק בינינו כל כך גדול. ממש כאילו יש בינינו אוקיינוס”. כאשת מקצוע…


לקריאת הכתבה המלאה התחברו או הצטרפו לבראשית

כתבות שאולי יעניינו אותך

עת השתחררתי הרופאים לא המליצו לי דבר

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של "דיאלוג פתוח ישראל", ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

משבר נפשי של אחרי-הודו הוביל את לילה מאיה חפר לאשפוז כפוי במחלקה הפסיכיאטרית. לאחר החווייה הקשה, ובמהלך ההחלמה, החלה ללמוד עבודה עבודה סוציאלית, והיא השתתפה בהקמה ובניהול של “דיאלוג פתוח ישראל”, ששואף לשנות מהיסוד את הגישה והטיפול בפגועי נפש

תסתכלו לנו בעיניים

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

בשנתיים שמאז תחילת החיסונים עלתה התמותה בישראל באלפי מקרים לשנה. כל אחד מאיתנו מכיר מישהו שנפגע או מת במפתיע בזמן הזה, אבל רופא שיעז לאשר זאת יפוטר ו/או יאבד את רשיונו. אמצעי התקשורת והמדיה החברתית בנו חומת ברזל של שתיקה והשתקה. הנה ארבעה סיפורים שמייצגים אלפי מקרים ומבקשים – אל תסיטו את מבטכם, השקר הזה הורג

המכשפות חוזרות, תודה לאלה

בעת האחרונה אמא אדמה רעדה. אירועים חשוכים נגד נשים התרחשו במקביל בארץ ובעולם. צירוף המילים "טומאה נשית" הושמע ונכתב. למרבה הזוועה, נשים ישראליות - ערביות ויהודיות - נרצחו ומוסיפות להירצח בקצב בלתי נתפס. אבל לצד אלה, תנועה נוספת מורגשת והיא, למרבה השמחה, בכיוון מנוגד: נשים רבות בארץ ובעולם דווקא מתחברות לכוחות הקדומים ה"מכשפיים" שלהן והן מתהלכות ופועלות בינינו כיום

נשים רבות בארץ ובעולם דווקא בתקופה הזו מתחברות לכוחות הקדומים ה”מכשפיים” שלהן והן מתהלכות ופועלות בינינו כיום

״אנחנו לא צריכים חוק אקלים, אבל אם נגזר עלינו, לפחות שיהיה חכם ולטובתנו״

יונתן דובי הוא פרופסור מן המניין בבית הספר לאקלים של אוניברסיטת בן-גוריון. בראיון לבראשית הוא מסביר למה אין מקום להיסטריית ההתחממות הגלובלית, טוען שהתקשורת נגועה בבורות קולוסאלית, שכמות תופעות הטבע הקיצוניות על הפלנטה ירדה בעשורים האחרונים, שהמעבר לאנרגיה סולרית מתרחב בעיקר בגלל לובינג של היצרנים למרות שהיא עדיין לא בשלה להחליף את התשתיות הקיימות ואולי לעולם לא תהיה, ומבקש מהורים לקחת אחריות ולהגן על ילדיהם מפני פיתוח חרדות שווא

אפרת פניגזון בראיון מיוחד עם פרופסור יונתן דובי, האיש שמשבר האקלים גורם לו לצחוק ולבכות גם יחד. צפו בראיון המלא

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

[login_fail_messaging]