זה אוטו? זה בית? לא: זאת שלווה

ניב עמיר נסע לאוסטרליה אחרי הצבא, נשא שם אישה, הפך לאבא ואיש עסקים מצליח ונינוח, עד שיום אחד הכה בו רעיון: הוא חייב לעזוב הכל ולארגן בישראל כנס התעוררות בינלאומי ענק. כך קם ארגון “ביחד”, שבונה מהיסוד תשתיות קהילתיות של חינוך, בריאות כלכלה ועסקים

כשפיליפ הורטה רצה לשמח את אהובתו במתנה רומנטית ליום ההולדת, הוא קנה גרוטאה ישנה ושיפץ אותה בבית. בהתחלה היא כעסה, היום היא חברה גאה במועדון המכוניות הקלאסיות של ישראל

זמנים קשים דורשים תגובה קיצונית: בימים האלה המעשה הכי פוליטי שאפשר לעשות הוא להיות בני-אדם

במכתב למערכת שפורסם בגיליון שעבר הביע אחד מקוראי העיתון תרעומת על כך שמי שכותבת בעיתון בראשית את טור היהדות השבועי היא “רבה” שדוגלת בפלורליזם. המערכת היקרה בתגובתה גיבתה אותי והבהירה כי אני רבה, בלי מרכאות. זה חימם את לבי אבל מיד לאחר מכן נשטפתי גל קור פנימי מוכר ומלחש: “ואולי הוא צודק, אולי את סתם ולא באמת”. למדתי זה מכבר לזהות את מגע ידה המקפיא של “תסמונת המתחזה” המוגדרת בפורטל בריאות הנפש בטיפול-נט כ”חוויה של פקפוק עצמי ביכולות והישגים, לצד התחושה כי האדם מוליך שולל את הסביבה שלו.”

פרשת השבוע – פרשת “וזאת הברכה”

סוף חוזה השכירות בדירה בעג’מי שלח את מיכל גפן לכמעט שנה של שוטטות ללא בית קבוע, עם שתי מזוודות בבגאז’ וספר אחד: “כשהדברים מתפרקים”

גבי ניצן בטור שהוא היה מעדיף שלא תקראו