ועכשיו בואו נשמע את כולם
היתה פה פעם מגיפה? האם התפחדנו עד תנוכי אוזנינו מווירוס מסתורי מהמזרח שבא לכלות אותנו ואת כל שהכרנו? רגע רגע, זו שאלה מכשילה. האם האמנו פעם שהיתה מגיפה? באמת ישבנו סגורים בבית שבועות וחודשים ארוכים? הושטנו את מצחנו לשומרים בכניסה לחנויות כדי שימדוד לנו חום ויאשר את חברותנו במשפחת האזרחים המותרים בתנועה ומסחר?
הזיכרון האנושי מתפקד גרוע בתקופות של לחץ ודחק, ובמיוחד כאלה שנלווה אליהן אלמנט משמעותי של היסוד הקיומי שאין לקרוא לו אלא בשם “פדיחה”. כי זה באמת מפדח להיזכר איך התמסכנו ונבדקנו ונמדדנו והקשבנו למסיבות העיתונאים האינסופיות (כלומר אלה שעברו פאזה מסוימת של אמון מסויים בממסדים). אני מתבייש לומר שאני אחד מהם. כלומר אני כן מתבייש…
תוכן בלעדי למנויי בראשית
לצפייה התחברו או הצטרפו (שבוע ראשון מתנה!)
לא משנה אם תפתחו היום את ערוץ 13,14, Y-net, וואלה או מאקו, סביר להניח שתמצאו את אותו תמהיל ידיעות שנע על הספקטרום בין תחזיות אפוקליפטיות, פרסומות וקליקבייטים.
מה זה עושה לתודעה שלנו? איך זה משפיע עלינו שכולם מתבוננים על העולם דרך אותו פילטר שחור, מתועש וחסר חיים? איך זה משפיע על התודעה שלך?
טים קוק מנכ”ל אפל אמר פעם “אם אתה לא משלם על מוצר, כנראה שהמוצר זה אתה”. בבראשית אנחנו מציעים לך להפסיק להיות המוצר של מהנדסי התודעה והתקשורת. אנחנו מזמינים אותך להחזיק בכיס עוד זוג משקפיים, כזה שאפשר להתבונן דרכו כשהכל נראה שחור ולראות שיש גם זווית אחרת, שממנה רואים צבעים ואהבה ואור, ולדעת שבזכותך קיים אמצעי תקשורת אחד שלעולם לא ימכור את הנשמה.
תגובות