הפוליו לא פה

בתחילת החודש הודיע משרד הבריאות על חשש ממשי לתחילת מגיפה של פוליו בישראל, וקרא לחסן את כל האוכלוסיה מגיל 6 עד 17. פוליו היא מחלה מחרידה, שבמקרים קשים יכולה לגרום לשיתוק -ילדים ואף למוות. למרות זאת, ולמרות קמפיין פרסומי נרחב ויקר בכל אמצעי התקשורת, נראה שמבצע החיסונים הזה נוחל כישלון מוחלט–90% מההורים העדיפו להצביע ברגליים ולא חיסנו את ילדיהם (חוסנו רק 50 אלף מתוך חצי מיליון מנות).במשרד הבריאות מתלוננים ש”מתנגדי חיסונים”, הם שאחראים לכישלון.

לדברי משרד הבריאות המקור לדאגה הוא ילדה בת 4 מירושלים ש”לקתה בשיתוק”. אכן מבהיל, אלא שבמקביל דווח כי הילדה שבה לגן מיד לאחר שחרורה מבית החולים. בנוסף דווח על כעשרה ילדים א-סימפטומטיים (מונח שקנה לו אחיזה רק בשנתיים האחרונות; רובנו חולים א-סימפטומטיים במחלות רבות ומגוונות), ובעיקר על מציאת נגיפי פוליו בביוב.

הנגיפים שהתגלו–כמו זה שכנראה הדביק את הילדה–הם נגיפים מוחלשים, מהונדסים גנטית לצורך החיסון. איך מגיעים נגיפי פוליו מוחלשים לביוב? מהצואה של ילדים שחוסנו. בעיקרון הנגיף המוחלש לא אמור ליצור מחלה עם סימפטומים, אלא שמדי פעם וירוס כזה עובר מוטציה והופך למזיק.

לו מבצע החיסון ההמוני היה מצליח, הוא היה מביא עימו שתי השלכות בלתי נמנעות: האחת–עולה הסיכון הסטטיסטי לווריאנטים מזיקים. השניה–בדיקות במערכת הביוב יביאו בהכרח לגילוי של וירוסים מוחלשים רבים יותר, מהפרשותיהם של הילדים שזה-עתה חוסנו.

ווירוס הפוליו הפראי (כלומר שלא הוחלש ולא מיוצר למטרות חיסון) כמעט נעלם מן העולם. היו לו שלושה סוגים שונים (שכונו “פוליו 1”, “פוליו 2″ ו”פוליו 3”). פוליו 1 ו-2 כבר הוכרזו כנכחדים. פוליו 3 כמעט נכחד לחלוטין והוא התגלה רק בשתי מדינות בעולם–אפגניסטן ומלאווי. נגיף הפוליו לא יכול לחיות יותר מימים ספורים מחוץ לגוף האדם, ולכן למעשה הוא קיים כיום בעיקר אך ורק במעבדות, בגירסתו המוחלשת או המומתת (בארה”ב משתמשים ב-20 השנים האחרונות אך ורק בווירוס המומת, כדי להימנע מהסיכון למוטציות).

מכל זה נובע בבירור שבישראל אין שום בסיס לדאגה מהידבקות בווירוס הפראי. לגבי הווירוס המוחלש–באופן פרדוקסלי ככל שיתרחב השימוש בו (דרך חיסונים) יגדל הסיכון לווריאנטים. עם זאת, בדיוק כפי שקרה עם הקורונה, ברוב המקרים וריאנטים הם פחות מסוכנים מהווירוס המקורי, ועל כך תעיד גם העובדה שהילדה היחידה שחלתה חזרה למחרת לגן הילדים.

אם כך, מדוע היה למשרד הבריאות כל כך חשוב להבהיל את ההורים בישראל וליזום מבצע חיסונים המוני? אין לדעת. לעתים נדמה שבשנתיים האחרונות תפקידו העיקרי של המשרד הוא להפיץ בהלה ביד אחת ולשווק חיסונים ביד השנייה. עוד רמז אפשרי (ומבהיל) מסתתר אולי בעובדה הבאה:

על-פי משרד הבריאות, וירוסים מוחלשים של פוליו התגלו בביוב לאורך כל 4 החודשים האחרונים. ואילו המלצת ארגון הבריאות העולמי הרשמית אומרת שבמדינה שבה יתגלו סימנים כאלה לאורך 6 חודשים חייבים לחסן את כל האוכלוסיה הצעירה. מאחר שווירוסים מוחלשים מחיסונים תמיד יגיעו למערכת הביוב הרי שבעוד חודשיים נגיע לקו האדום המלאכותי הזה. ואילו בסוף החודש הזה צפויה מדינה ישראל, ביחד עם עוד 197 מדינות, לחתום על אמנה שמעבירה סמכות ושליטה מלאה לארגון-הבריאות העולמי במקרה של “חשש למצב חירום בריאותי.” וכך בחודש יוני–אם ירצה ה-WHO–יכולים להכריז על ישראל כ”מדינה אדומה מפוליו” (גם אם לא יתגלה אפילו חולה אחד), לסגור את השמיים, להטיל סגרים, חובת בידוד, חובת חיסון ודרכונים ירוקים–ולממשלה לא תהיה סמכות להתנגד לכך.

אלא שהכישלון המוחלט של מבצע חיסוני הפוליו מצביע על האפשרות שאזרחי ישראל כבר מפוכחים וחשדנים יותר, ושבפעם הבאה שינסו להטיל עליהם מגבלות בתואנות-שווא ההתנגדות השקטה תהפוך אקטיבית.